גיוס ילידי 1931 והקמת מסגרת נח"ל בחיל הגדנ''ע

עמוד:13

בין אלפי הנערים המגויסים במסגרת זו היו כמה מאות חברי תנועות נוער מאורגנים בקבוצות חינוכיות ומיועדים לצאת להכשרה ולהגשמה למשקים, בעיקר קיבוצים . הגיוס המוקדם היה עלול לשבש את התכניות . המחנכים וראשי התנועות ההתיישבותיות תששו לגורל ההכשרות ועתידן במסגרות הצבאיות, אם יפוזרו בין יחידות הצבא השונות בהתאם לכישוריהן ולצורכי היחידות . דבר זה היה עלול להביא לפירוק הגרעינים וההכשרות ולירידת עמל חינוכי של שנים לטמיון . הבעיה היתה חריפה לאור מצבם הקשה של הקיבוצים הצעירים והזעירים ובעיקר של אלה השוכנים בספר, אשר עמדו בקו ההגנה הראשון ובלמו את הפלישה של צבאות ערב . "ההכשרות המגויסות" במסגרת הפלמ"ח הוצאו בזמן המלחמה מבסיסיהן אשר במשקים ושובצו בגדודים לוחמים סדירים . הכשרתן החקלאית במשקים הופסקה וחסרונן הורגש בסידור העבודה ובחיי הקיבוץ . משקים אלה שיוועו לתגבורת ולידיים עובדות, הם היו זקוקים לתגבור מהיר בכוח­אדם צעיר . הרזרבה הקטנה היחידה לתגבור יישובים אלה היו ההכשרות שגויסו במסגרת ילידי ו 39ו . השמירה על שלמותן של ההכשרות היתה שאלת חיים ליישובים אלה וכן לעתיד ההתיישבות בשטחים ששוחררו, זה עתה . * מבצע "סולל" ­ פריצת הדרך מסדום לעץ­גדי, מצע ע"י גדוד הנח''ל בגדנ"ע, אפריל 1949 . * על פי ספרו של א . שומרוני, מגל וחרב, הוצאת "מערכות", ,1955 עמודים 71­ 20 . 13

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר