|
|
עמוד:12
12 / אהרן יחלץ האוניברסיטה הקיבוצית תישען על הסמינרים להכשרת מורים, על מדרשת רופין ועל הקורס הדושנתי באפעל . תיתכן אפוא אוניברסיטה רבת קמפוסים, אם כי אין לשלול קמפוס עצמאי אחד שייבנה בסמיכות למוסד קיבוצי קיים ולא יהיה סמוך על שולחנה של אוניברסיטה אחרת . הייתה גם מחשבה על מכללה מרכזית שתתאם את תוכנית הלימודים במכללות האזוריות במנשה, עמק הירדן ותל חי תנתק אותן מהקשר לאוניברסיטאות שונות ותארגן אותן בסניפי האוניברסיטה הקיבוצית . וחמישית לתנועה הקיבוצית יש זכות להקים מוסד אקדמי משלה כשם שלציבור הדתי הייתה זכות להקים את אוניברסיטת בר אילן . הרעיון להקמת אוניברסיטה קיבוצית ייחודית היה רעיון נועז, ומכיוון שהוא עורר ויכוח בתוך התנועה הקיבוצית ויכוח שהתנהל במשך שנתייםשלוש, נכשלה התוכנית להציגו בפני המוסדות הממלכתיים, והרעיון ירד מהפרק . לאורך שנים שרדו שתי המכללות הקיבוציות להכשרת מורים אורנים וסמינר הקיבוצים, ויחד עם זאת ההשכלה הגבוהה הפכה לגיטימית בהוויה הקיבוצית, ובדין . / הקיבוץ הינו תופעה ערכית וחברתית ייחודית, אך הוא אינו מתבדל ואינו מסתגר מן החברה הסובבת . בתהליכי השינוי שעברה התנועה הקיבוצית במשך למעלה ממאה שנה,; קיבלה ההשכלה המדעית וההומניסטית את מקומה הראוי . בחברה של שוויון ערך כל; עבודה שימת הדגש על עבודת כפיים ועבודה חקלאית אינה עומדת בסתירה לחובה של הקניית חינוך על יסודי לכל בני הדור הצעיר ללא מיון וללא סייגים, ופתיחות ועידוד להקניית השכלה גבוהה ולימודים אקדמיים לכל מי שחשקה נפשו בהרחבת דעת . הקפיצה לעידן ההשכלה הגבוהה איננה מבטלת את הקיבוץ כאורח חיים אידיאולוגי, שלידתו בחלום על חברה מופת וקיומו מחייב גם לעת שינויים כלכליים, טכנולוגיים, דמוגרפיים וארגוניים מצפן רעיוני ברור ובר קיימא .
|
|