|
|
עמוד:10
10 / אהרן י 1לץ תחום החינוך הוא אפוא התחום הראשון של ההשכלה הגבוהה שאליו נכנסה התנועה הקיבוצית לזרמיה . תחום שני הוא הכשרת מרכזי משק . הכשרה זו התבצעה במדרשת רופין, שהוקמה ונוהלה על ידי המרכז החקלאי . גם לימודים אלה לא הותנו בתעודת בגרות ולא ניתנה לתלמידים תעודה פורמלית . מדובר היה על לימודים של חודשים אחדים . במהלך השנים גדלה בקיבוצים אוכלוסיית חניכי תנועות הנוער, קבוצות עולים : מחו"ל ובני הדור השני והשלישי, ובעקבות גידול האוכלוסייה וגידול צורכי המדינה התחיל תהליך של תיעוש וגיוון ענפי המשק, ובמקביל גם של עליית רמת החיים בדיור ובשירותים החברתיים . כך נולד הצורך להכשיר מנהיגות חברתיתכלכלית הדבקה בערכי הקיבוץ והמסוגלת למלא תפקידי ניהול בתוך הקיבוץ ובשליחותו בחברה הסובבת ובפוליטיקה הלאומית . על רקע זה הקים הקיבוץ המאוחד את הקורס הדושנתי [ באפעל שהתקיים כ 40 שנה, מ 1954 ועד 1995 . לא עוד סמינרים רעיוניים קצרים ולא רק תיכוניה ארצית ) אף היא באפעל ( להשלמת הלימודים העל יסודיים, אלא קורס של לימודים על תיכוניים הנמשך שנתיים ומיועד תחילה לפעילי הקיבוץ המאוחד ולאחר מכן ) מ 1975 ( לחברי התנועה הקיבוצית מכל הזרמים . גם כאן הקבלה ללימודים לא הייתה מותנית בתעודת בגרות, והמוסד לא היה מוכר פורמלית על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה . אבל הייתה זו מכללה עצמאית שקיימה לימודים ברמה גבוהה תוך גיוס מרצים מהתנועה הקיבוצית ומהאוניברסיטאות ותוך שיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפתוחה . הרעיון המרכזי היה להעניק לחברים ותיקים ולפעילים פוטנציאליים מהדור הצעיר אפשרות ללימודים גבוהים במסגרת התנועה הקיבוצית ובהדרכתה . הכוונה הייתה גם תולדות לבסס השקפת עולם וגם להעניק השכלה רבתחומית יהודית ואוניברסלית עם ישראל ומחשבת ישראל וכן היסטוריה כללית, פילוסופיה ומדעי החברה ) סוציולוגיה וכלכלה ( . הקורס הדושנתי נסגר ב 1995 על רקע המשבר הרעיוני בתפיסת הקיבוץ ותהליכי ההפרטה והבידול . גם השינויים רבי העוצמה במערך ההשכלה הגבוהה במדינה תרמו לסגירת הקורס הדושנתי באפעל הכוונה להקמתן של מכללות אזוריות ועליית החשיבות של התואר האקדמי המוכר על פי חוק . בסופו של דבר העדיפו התלמידים מסלולים אקדמיים מוכרים על לימודים של שנתיים שאינם מעניקים תואר אקדמי . גם מערכת החינוך הקיבוצית החליטה, לאחר דיונים והתלבטויות, לתת לגיטימציה למבחני הבגרות בבתי הספר הקיבוציים, שהפכו לאזוריים וקלטו תלמידים גם ממגזרים לא קיבוציים . הכללת מבחני הבגרות בבית הספר הקיבוצי הייתה מוצדקת לגופה .
|
|