הקדמה: מקומה של ההשכלה הגבוהה בתנועה הקיבוצית

עמוד:8

8 / אהרן יךלין הרך, גני ילדים לגילאי 3­ ,6 בית ספר יסודי וכיתות המשך תיכוניות . בשלב הבראשיתי הייתה בקיבוץ גם לינת ילדים משותפת בבתי הילדים והנוער ופעלה המגמה לקיים בית ספר בכל קיבוץ על בסיס התפיסה שהקיבוץ הוא אחדות של משק, קהילה, חינוך ותרבות . אך גם כאשר בוטלה הלינה המשותפת והוקמו בתי ספר אזוריים גדולים שמר החינוך הקיבוצי על ייחודו בחתירתו לטיפוח אדם המסוגל ומוכן לשאת באחריות לקיומה וחיוניותה של התנועה . בית הספר הקיבוצי הקנה השכלה הומניסטית ומדעית ייחודית לכלל התלמידים וטיפח כשרים ומיומנויות כדי לאפשר להם לממש את עצמם בעבודה ובחברה . בית הספר שילב לימודים, עבודה בענפי המשק, חיי חברה ופעילות תנועתית עצמאית בחברות הילדים והנעורים, בחטיבת הבנים הארצית ובתנועות הנוער הקשורות לתנועה הקיבוצית לזרמיה . טיפוח עצמיותו של היחיד תוך הקניית עולם הערכים הקיבוצי חייבו את שילוב החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי למסכת חינוכית אחת . הפדגוגיה הקיבוצית החשיבה למידה פעילה, ביקורתית ובין­תחומית ולא הייתה מוכנה להשתעבד לדפוסים של תוכנית לימודים נוקשה, שינון שגרתי של ידע וקיום משטר קפדני של בחינות וציונים . לכן תקופה ארוכה בתולדות התנועה הקיבוצית לא הכינו את התלמידים לבחינות הבגרות החיצוניות, גם כאשר כמעט כל התלמידים סיימו י"ב כיתות . הדבר עלה בקנה אחד עם עולם הערכים הקיבוצי ששם דגש על עבודה פיזית ועבודה חקלאית, שהיו תחומי התעסוקה של מרבית חברי הקיבוץ . בענפי השירותים היה רוב מכריע לחברות הקיבוץ . התעשייה עדיין לא הייתה מפותחת ולכן הקיבוץ לא נהג ­ טכנולוגיים ואקדמיים . באותם ימים, בקשת חברים לשלוח חברים ללימודים גבוהים לצאת ללימודים גבוהים חייבה דיון פרטני ולעתים חבר שביקש ללמוד באוניברסיטה עורר כלפיו תגובה ביקורתית . עם זאת, דווקא קיום מערכת חינוך קיבוצית עצמאית והצורך של בית הספר הקיבוצי ­ חייבו את כניסתה של התנועה הקיבוצית לתחום במורים מוסמכים בעלי השכלה ­ וזאת באמצעות הקמת סמינרים להכשרת מורים, שיקבלו גם את ההשכלה הגבוהה הכרת משרד החינוך . כך הוקמו שלושה סמינרים להכשרת מורים, אחד לכל זרם של התנועה הקיבוצית . הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר הקים את סמינר אורנים בחיפה . הקיבוץ המאוחד את סמינר הקיבוצים בתל אביב ואיחוד הקבוצות והקיבוצים ) האיחוד ( את הסמינר להכשרת מורים בבית ברל . במוסדות אלה נמשכו הלימודים שנתיים לפחות . הסמינרים לא דרשו תעודת בגרות כתנאי לכניסה ללימודים, אך בזכות צוות מורים ומרצים מעולה הפכו למוסדות חשובים ומוערכים . בשלב הראשון הם קלטו בעיקר חברים וחברות מהקיבוצים והבוגרים השתלבו בהצלחה בחינוך הקיבוצי והבטיחו את השילוב

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר