|
|
עמוד:13
מבוא 13 התנועה הציונית : "ריבוי העליה מעמידנו בפני הצורך הדחוף והחיוני של התישבות המונית . אנו עומדים בפני תביעת קרקע בשיעור גדול יותר ] ההדגשות במקור ע"ב [ . אנו עומדים בפני צורך תכוף של רזרבה קרקעית, כדי שנוכל לישב חלק מסוים של העולים ביהוד את היסוד החלוצי" . לדעת בןגוריון הפתרון לשאלת הקרקע להתיישבות הציונית נמצא בנגב, משום : ' / . . ששטחים גדולים ] בנגב [ ריקים הם מאין יושב, פשוטו כמשמעו . כאן אנו יכולים, על ידי קידוח בארות, ליצור התישבות המונית צפופה, שלא תיתכן בשום מקום אחר בארץישראל המערבית" . 13 בןגוריון לא התעלם מהמכשול העיקרי שעמד על דרך ההתיישבות בנגב המחסור במים אשר הוציא בשלב זה את הנגב מכלל אופציה התיישבותית מיידית . הערכתו היתה שניתן יהיה לפתור זאת בשתי דרכים : " 1 . אגירת מי הגשמים היוצאים לבטלה ונופלים דרך העמקים לתוך הים, בלא שימוש . 2 . חפירת בארות . . . עלינו לחפור כאן בארות ארטיזאניות, שכן יש סימנים, שיש בנגב אגמים תתקרקעיים גדולים" . 14 לא רק ערכו ההתיישבותי החקלאי של הנגב קסם לבןגוריון . האחיזה במפרץ אילת ובערבה נחשבה בעיניו כבעלת ערך מדיני, כלכלי ואסטרטגי כבד משקל והוא האמין כי מצויים באדמות הנגב אוצרות נפט ומינרלים אחרים . הערכות דומות לאלו שלבךגוריון אנו מוצאים גם בתזכירו של "השומר" משנת 151927 אלא שאז היו אלו הערכות של חובבנים שהתנפצו מול חוות דעת שליליות של מומחים . עתה הן זכו ונעשו נחלת ההנהגה הציונית . לתמורה שחלה ביחס לערכו של הנגב נתלוותה שאיפה לשינוי השיטה המקובלת של דרך ההגשמה הציונית, שהתבססה עד אז על הון יהודי שהופנה לקניית קרקע ולהתיישבות עליה . אם לא ישונו יסודותיה של שיטה זו, יידרשו למילוי הצרכים העתידיים משאבים רבים שעלולים להתעצם לאין שיעור משום שמדובר בעלייה ובהתיישבות של המונים . ההנהגה הציונית ניסתה לנצל את מערכת היחסים הטובה שנרקמה עם הנציב העליון ווקופ ) sir Arthur wauchope ( ואת היתרון הטכנולוגי של היהודים עלמנת להקנות להתיישבות תבנית עשייה זולה עלידי הפחתת העלות של הקרקע . בעיקרו חתר הרעיון להשיג את סיוע השלטונות לביצוע ניסויים למציאת מים בנגב ולאגירתם כאשר לפני עריכת הניסוי יהה מוסכם עמם שאם יימצאו מים בכמויות גדולות ייכפו השלטונות על הבדווים להפריש קרקע מספקת להתיישבות יהודית . גישה אחרת, שגרסה קודםכל ביצוע ניסיונות ואחרכך קניית קרקע להתיישבות יהודית נפסלה משום החשש שאם יימצאו מים בנגב, מחירן הנוכחי הזול של קרקעות האזור, ירקיע שחקים . לא זו בלבד, היה חשש שעצם גילוי התעניינות המוסדות בנגב עלול להביא לספקולציה בקרקעות . תזכירו של בןגוריון מיוני 1935 סיכם את ערכו של הנגב על היבטיו השונים ואת השיטות שהציעה התנועה הציונית לניצולו . מלבד שיחות ספורות בלתימחייבות עם אישים מרכזיים בממשלת ארץישראל לא נעשתה פעולה רבה בנושא זה . לקראת הקונגרס הציוני שהתקיים באוגוסט 1935 ולאחריו התקיימה פעילות הסברה והוחל בדיונים אינטנסיביים . ראשי הסוכנות קיימו סדרת פגישות הן עם אנשי ממשל בארץ
|
|