|
|
עמוד:12
12 הנגב בהתיישבות ובמלחמה שקנתה את הקרקעות בשם יהודי בריטניה . סמילנסקי הצליח לגייס קונים יהודים גם מדרוםאפריקה ובעזרת הסכומים הראשונים שהגיעו ממקור זה ערכה חברת הכשרת היישוב התקשרויות לקניית 000,5 10,000 דונם בקלטה ) הצרים ( וחבירה, כ 10,000 דונם במדסוס ) נבטים ( ובמדבח ו 10,000 דונם בח'זעלי . עד סוף 1934 נערכו חוזים לרכישת אדמה ממזרח ומדרום לבארשבע בהיקף של 50,000 דונם והועברו לבעלות יהודית 10,000 דונם . בראשית 1935 החלה רכישת קרקעות באזור בירעסלוג' 9 ) רביבים ( . פעילות הרכישה נמשכה גם לאחר פרוץ המאורעות ב ,1936 לאחר שנסגרה הנציגות הקבועה של החברה בבארשבע . במרס 1938 הצליחה החברה להעביר לבעלות שני קונים יהודים חלק ניכר מאדמות ביר עםלוג / מה הניע את הגורמים האלה לפנות אל הנגב למרות שלא היתה תכנית ברורה מה ייעשה ברכישות אלה וללא עידוד המוסדות הציוניים ? חברת הכשרת היישוב ייחסה אמנם חשיבות רבה לנגב אך מלבד זה היו לחברה שיקולים קוניוקטורליים : "נחוץ להרבות ולהתמיד ברכישת השטחים שבאים בחשבון של קניות, כל עוד התנאים הירודים של הסביבה מרשים את זאת" . 10 הקונים היהודים, שרובם לא היו תושבי הארץ שוכנעו שהם רוכשים קרקעות טובות לחקלאות ושבעתיד יהיה אפשר להפיק רווחים מהשקעתם . סךכל רכישות הקרקע שבוצעו בידי הכשרת היישוב ושנרשמו עלשם יהודים בספרי האחוזה עד אמצע מאורעות 6391 1939 הגיע ל 27,000 דונם בסביבות בארשבע ול 9,000 דונם בבירעסלוג' . נערכו חוזים והתקשרויות על עשרות אלפי דונמים נוספים אולם האיומים על המוכרים הערבים וחששם של יהודים מפני המשך ההשקעה הפסיקו ערוץ פעולה זה . האדמות היהודיות באםיר לא הוחזקו ללא שימוש . החל ב 1934 הן עובדו בידי עובדים יהודים שהתגוררו בבארשבע, בעזרת בדווים . מטרות העיבוד היו מתן תוקף לבעלות על האדמות וקבלת הכנסה שתקל על החזקתן . פעולות לרכישת קרקעות התנהלו גם בחלק אחר של הנגב, מזרחה לחאןיונם ) גוש גבולות ( , עלידי יהודים תושבי הארץ ותושבי חו"ל, שיסדו חברה בשם "נגבה" ועלידי יזמים אחרים . נכרתו חוזים לקניית עשרות אלפי דונם אולם עד לפרוץ מאורעות 1936 לא הועברו הקרקעות על שם הקונים היהודים . יוצאות מכלל זה היו האדמות שנקנו בידי עו"ד דוד מויאל, שעסק במסחר בקרקעות, אשר הצליח להעביר לבעלותו כ 3,600 דונם מתוך 6,000 דונם שרכש . אם כי המניעים לרכישות אלו היו דומים למניעיהם של היהודים שקנו אדמות בסביבות בארשבע, התגלה שוני מבני בין הקניות האלה . בעוד הרכישות בבארשבע ובבירעסלוג' התמקדו בקניית גושי קרקע גדולים, הרי באדמות שממזרח לחאןיונם הן התפצלו לחלקות נפרדות רחוקות זו מזו . העלייה המוגברת של יהודים לארץ בשנים 3391 1935 הביאה לשינוי בהערכה המוסדית כלפי הנגב כפי שהתגבשה בסוף שנות העשרים . עדות ראשונה לכך אנו מוצאים במכתב שכתב רופין ב 26 ביולי 1934 והוצג לשלטונות בארץ . 11 כאשר הנציב העליון ערך ביקור בתחנת הניסיונות ברחובות באוגוסט 1934 שוחח עמו בךגוריון על נושא זה והנציב התבקש להקצות סכום כסף ושטח קרקע לשם התחלת הניסיונות בנגב . 12 אם כי הנציב העליון התייחס באהדה לרעיון וביקש שתוגש לו הצעה בכתב, תשובתו ביחס להקצאת הכסף היתה שלילית . מסמך של בךגוריון מיוני 1935 נתן ביטוי לפרובלמטיקה הקרקעית שהדאיגה את
|
|