|
|
עמוד:15
הגליל המערבי במלחמת העצמאות 15 כפופים לצורכי הביטחון, כגון שמירה בעמדות ועריכת סיורים בסביבת היישובים . לצד המגויסים מטעם החבל פעלו בגליל המערבי כוחות ביטחון נוספים של היישוב היהודי : כבר בראשית התקופה היו בחבל הגליל המערבי כוחות של משטרת היישובים העבריים, שפעלה כביכול במסגרת המשטרה המנדטורית, אך ה"הגנה" היא שקבעה את כל מהלכיה; ב 1947 . 12 . 25 גויסו אנשי חי"ש ) חיל שדה ( מהקריות ) קרית חיים, קרית מוצקין וקרית ביאליק ( ומנהריה, והם היוו כוח לוחם במסגרת נפת זבולון שבחטיבת כרמלי; ב 1948 . 1 . 1 הוקם בנהריה משמר העם, שכלל 400 לוחמים; יחידות פלמ"ח מהגדוד הראשון פעלו בגליל המערבי, אך רק כיתה אחת ישבה דרך קבע בחניתה ) כיתת פלמ"ח שישבה ביחיעם, הוצאה משם בחודש פברואר 1948 ( . מצב הביטחון בגליל המערבי הוחמר בחודש מארס ,1948 לאחר ההתקפה של יחידת הפלמ"ח שבאה מרמת יוחנן, על שיירת נשק שהיתה בדרכה מלבנון לחיפה, והשמדתה, כשהערבים, תושבי עכו, כברי ואל זיב, ניתקו את הדרכים לעכו הערבית ליד הקריות . פחות מחודשיים לאחר החלטת האו"ם, ב 1948 . 1 . ,20 הותקפה יחיעם קשות עלידי כוחותיו של פאתי אלקאוקג'י, שרצו לחסל את יחיעם . יחיעם עמדה בגבורה בהתקפה זו והפכה לסמל של עמידה איתנה . עם זאת לא פסקה התנכלות האויב לשיירות האספקה היהודיות, מתוך כוונה להרעיב את היישובים המנותקים . המצב בדרכים הוחמר בכל הארץ בחודש מארס בגלל האצת הפינוי של הבריטים מן הארץ . ה"הגנה" יזמה התקפות על שיירות של הערבים, אך בגלל מיעוט כוחותיה, שהיו מפוזרים בארץ כולה בגליל העליון המזרחי, בחיפה, בדרך ירושלים, בגוש עציון ובנגב לא הגיעה לידי הכרעה של ממש במלחמה על הדרכים . ב 1948 . 3 . 26 הצליחה שיירת אספקה להגיע ליישובי החוף נהריה, שבי ציון, רגבה ועברון וליישובי ההר חניתה, אילון ומצובה . למרבה הצער, הניסיון להביא למחרת אספקה ליחיעם נסתיים באסון שבו נפלו 47 איש . המכה הכבידה מאוד על רוחם של תושבי הגליל המערבי . הידיעות על מה שעלה בגורלה של שיירת גוש עציון בנבי דניאל באותו היום, ועל שיירת חולדה לירושלים, עוד הגבירו את הצער . כתוצאה מהניתוק בו היו שרויים, הפכו יישובי הגליל המערבי למשלטים, והגבירו את ההתבצרות והאימונים; עם זאת הקפידו המתיישבים על קיום משק החי והצומח . הם זרעו וקצרו, והזינו את
|
|