|
|
עמוד:14
14 דוד קורן יישובים מבודדים, בגלל כוח ההגנה הקטן שעמד לרשות היישוב, אבל ההנהגה לא קיבלה טיעון זה, ועל אף הקשיים העצומים שבפניהם עמדו היישובים, קבעה שאין לנטוש אף לא יישוב אחד, אלא לאחר הכרעה בקרב . בגליל המערבי היו אותה שעה שמונה יישובים 4 בשלושה גושים : גוש ההר חניתה, אילון, מצובה; גוש נהריה נהריה, עברון, שביציון, רגבה; וגוש שלישי קיבוץ יחיעם . להלן פירוט סוג היישוב ושנת ייסודו : 1 . נהריה, נוסדה בסוף שנת 4391; מושבה ) כולל עין שרה ( . 2 . חניתה, נוסדה במארס 8391; קבוצה חבר הקבוצות . 3 . שביציון, נוסד באפריל 8391; מושב שיתופי . 4 . אילון, נוסד בנובמבר ,1938 קיבוץ הקיבוץ הארצי . 5 . מצובה נוסדה בפברואר 0491; קבוצה חבר הקבוצות . 6 . עברון, נוסד באוקטובר 5491; קיבוץ הקיבוץ הארצי . 7 . רגבה, נוסד באוגוסט 6491; מושב שיתופי . 8 . יחיעם, נוסד בנובמבר 6491; קיבוץ הקיבוץ הארצי . אנשי יישובים אלה חרדו מאוד לגורלם, אך גמרו אומר בלבם שיהיה אשר יהיה העתיד המדיני, הם יישארו במקומם . הסכנה המדינית שריחפה מעל ראשם כתוצאה מהחלטת החלוקה גרמה להם לתבוע מהמוסדות המיישבים וממוסדות תנועותיהם להגדיל את היישובים הקיימים ולחזקם . כן תבעו להקים יישובים חדשים על אדמות שנרכשו עלידי הקרן הקיימת לישראל באזור זה עוד קודם לכן, אדמות שהיו שייכות בעבר לגרמנים או היו אדמות ממשלתיות . נציגי היישובים פנו בתביעות אלה אל כל מי שהיה מוכן להטות אוזן קשבת לדבריהם . בסופו של דבר כמעט שלא נוספו אנשים ליישובים אלה בתקופת המלחמה ואף לא הוקמו יישובים חדשים,5 אבל הרצון הנחוש של המתיישבים להעמיק שורש באזור, הוא שסייע להם לעבור את הימים הקשים של המלחמה . זמן קצר לאחר החלטת האו"ם נתן דעתו היישוב היהודי בכל הארץ, וגם בגליל המערבי, להתקפות בדרכים . דאגתו היתה בעיקר לשמירת הדרכים המובילות ליישובים, באמצעות פטרולים, שריון מכוניות וליווי שיירות . עם הזמן נצטרפו יישובי הגליל המערבי לחבל, והוקמה מפקדת החבל, שרשמית היתה קיימת כבר קודם לכן, אך קיבלה עתה משמעות אופרטיבית . כל תושבי היישובים שבחבל גויסו ל"הגנה" ועמדו לרשותה . נושא הביטחון נעשה מרכזי בחיי היישובים . חיי המשק והחברה היו
|
|