|
|
עמוד:9
] 9 [ אתא נגד שוורץ שניתן בבית המשפט העליון בשנת 1976 אמנם פסק דין זה עסק בדיני נזיקין, אך הוא קיבל את חשיבותו ההיסטורית מפני שהיה לאבן דרך בתולדות הליברליזם המשפטי הישראלי . הנתבעת בפרשה הייתה חברה אגדית במשק הישראלי, סמל לערכי השיתופיות הציונית, והתביעה נגדה נחשבה בזמנה מעין התרסה אנוכית נגד ערכים אלה . מנגד ניצב תובע ישיש שהוצג כאינדיווידואליסט אשר טוען לזכות הפרט לחיות בשקט ובשלווה, גם במחיר של פגיעה באינטרסים חיוניים של המשק והמדינה . בתווך עמד בית המשפט העליון, אביר הליברליזם וזכויות הפרט בישראל, ולימים הוא התגלה כסוכן כפול אשר החדיר, במסווה של רטוריקה של זכויות, אידאולוגיה נאו-ליברלית שמכפיפה את חירויות הפרט לטובת הכלל . הפרק השלישי עוסק בתחום משפטי שאינו מוכר לציבור הרחב — סדר הדין האזרחי . פרופסור איסי רוזן-צבי חושף כיצד דברי אגב ( אוביטר ) של השופט אהרן ברק בפסק הדין שילה נגד רצקובסקי הביאו לחדירת עקרון תום הלב לעולמה של הפרוצדורה בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים . כיום חובת תום הלב היא בבחינת עקרון יסוד בסדר הדין האזרחי עד כי אי אפשר לחשוב על המשפט הפרוצדורלי בלעדיה, אך באותה עת היא הייתה נטע זר בתחום משפטי זה . העובדה שהשופט ברק החליט לכתוב דווקא בעניין זה פסק דין תקדימי ובעל השלכות מרחיקות לכת היא תעלומה של ממש . הפרק מתחקה אחרי הסיבות לחדירת עקרון תום הלב לתוך סדר הדין האזרחי, בעוד הוא מזקק מפתרון התעלומה תובנות רחבות על המשפט . בפרק הרביעי פרופסור נילי כהן מאירה באור חדש את קניג נגד כהן , פסק הדין הדרמטי משנת 1982 . אישה התאבדה בקפיצה
|
|