|
|
עמוד:8
] 8 [ עיניו של האדם הפשוט המבקש לבדוק את גבולותיו . פרקי הספר ממחישים זאת היטב . הם מלמדים אותנו כיצד פועלם של אנשים מעצב את המשפט וכיצד המשפט מעצב את תודעתם ואת התנהגותם של אחרים . המשפט נמצא בפעילויות היום-יום שלנו . הוא מבקש לספר לנו על הזהות שלנו כגברים, נשים, צרכנים, עובדים, אזרחים ועוד . הוא משפיע על התפיסה העצמית שלנו כאשר הוא מציץ לחדר המיטות שלנו, קובע מהן מערכות יחסים נורמטיביות ומה נשים יכולות או לא יכולות להיות . המשפט גם מגדיר את המבנים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שאנו פועלים בהם באמצעות דיון בשאלות, כגון אם בתי כלא יכולים להיות פרטיים ; כיצד נקיים ערכי שוויון בשוק חופשי ותחרותי ; מהי חובתם של תאגידים לסביבה ולקהילות שהם פועלים בתוכן ; ואם המדינה מחויבת להבטיח לכל אזרח קיום בכבוד . הסיפורים המשפטיים שבלב ספר זה מובאים לפי סדר התרחשותם, ומכל אחד מהם אפשר ללמוד לא רק על התפתחות המשפט המקומי, אלא גם על השינויים העמוקים שחוותה החברה הישראלית במרוצת השנים . הפרק הפותח עוסק בפסק דין תורג'מן נגד היועמ"ש משנת 1965 , שדן בעניינה של אישה שעסקה בזנות ומצאה את עצמה על ספסל הנאשמים באשמת ניהול בית בושת . פרשה זו יכלה להיות הליך משפטי שגרתי, אלמלא שיקפה תוצר שלילי של הליך פיקוח מתמשך שנועד להציל נשים שעוסקות בזנות מידי סרסוריהן, אך בפועל פגע בהן יותר משהיטיב . ד״ר נעמי לבנקרון משתמשת במקרה מבחן זה כדי לתאר את הנזקים השונים שהמשפט הפלילי עלול לגרום לנשים כאשר הוא כופה עליהן את הגנתו . בפרק השני ד״ר דוד שור מספר את סיפורו של פסק הדין
|
|