|
|
עמוד:10
10 קול קורא במדבר ואכן, כך היה . ביולי 2000 חזרתי לירושלים להשלים את מחקרי על ההיסטוריה של הוועד הפועל של יהודי אוסטרליה, ארגון הגג שאיזי היה קשור אליו עמוקות משנות החמישים ועד שעלה לישראל . צללתי לנבכי הארכיון הפרטי שלו, אוצר בלום לכל היסטוריון . ובעוד אני שקועה במחקר ובפרסום בכתבי עת אקדמיים, התחילו איזי ונעמי לדבר איתי על האפשרות שאכתוב את הביוגרפיה של איזי . עבדתי אז במשרה מלאה וידיי היו מלאות בפרויקטים של כתיבה, ולמרות זאת הייתי מעוניינת . קווי דמיון רבים מחברים בין סיפור המשפחה של איזי לבין תולדות משפחתי . הוריי באו מגליציה ואבי עבר לאנטוורפן לעבוד בעסקי היהלומים . שם הוא פגש את אמי ונשא אותה לאשה ב- 1933 . אחי הבכור מקס נולד שם ב- ,1936 שנה וחצי אחרי איזי . כמו רחל אמו של איזי גם אמי הקשיבה לתחושת הבטן שלה ודרבנה את אבי לעזוב את בלגיה ולהגר לסידני . וכך הגיעו הוריי לאוסטרליה בשנת ,1939 אותה שנה שבה רחל ואיזי הקטן הצטרפו לרומן-אברהם, אבי המשפחה . וכמו רומן, גם אבי בנה את עצמו בעסקי היהלומים . אחותי הגדולה ג'וי נולדה ב- ,1944 שישה חודשים אחרי מארק אחיו של איזי, ואילו אני, ילדת ה"בייבי בומר" כמו אלן אחיו של איזי, נולדתי ב- 1944 . אבי הלך לעולמו ב- 1956 ואחי מקס נאלץ לעזוב את לימודי הרפואה למשך שנה שלמה כדי לעזור לאמי . שנה אחר כך נפטר בפתאומיות רומן ליבלר, ואיזי נפרד מחלומו להשתקע בישראל ותפס את מקום האב במשפחה . אחי חזר ללימודים, ואילו חייו של איזי השתנו מהקצה אל הקצה בעקבות מות האב, אך הדמיון הגדול בין שני סיפורי המשפחה סייע לי להבין טוב יותר מה מניע את איזי . ככל שהעמקתי לחקור בארכיון של איזי, כך נפעמתי יותר מהחומרים שמצאתי שם על יהדות ברית המועצות . היו שם ארבעים כרכים של מסמכים והתכתבויות . בעזרת מענק מחקר שקיבלתי ב- 2008 ממרכז ראשי הממשלות של אוסטרליה קידמתי את נושא יהדות ברית המועצות בכנסים, מאמרים מדעיים ופרקים בספרים אקדמיים, ולבסוף, בשיתוף עם העיתונאי סם ליפסקי, פרסמתי ב- 2015 ספר שכולו הוקדש לעניין הזה — 1989 – 1959 Let My People Go : The Untold Story of Australia and Soviet Jews . הספר זכה בפרס ראש הממשלה באוסטרליה, ובעקבותיו ניגשתי למלאכה הגדולה הבאה : המחקר לקראת כתיבת הביוגרפיה של איזי ליבלר . הספר שלפניכם מתבסס אפוא על שלושים שנות מחקר בסידני, מלבורן, קנברה וישראל, ועל כמה פרויקטים שהתמקדתי בהם ופרסמתי מאמרים ומחקרים בעניינם במהלך עשרים השנים האחרונות, כמו למשל נחום גולדמן ויהדות ברית המועצות, אוסטרליה ויהדות ברית המועצות, מדיניות ממשלת אוסטרליה וישראל, אסיה- פסיפיק, אנטישמיות וזיכרון השואה . המקורות העיקריים היו ארכיונים בישראל ובאוסטרליה וראיונות עומק עם אישים מרכזיים . הארכיון הפרטי העשיר של איזי ליבלר בירושלים היה, כאמור, מפתח חשוב במחקר . הוא כלל התכתבויות אישיות,
|
|