|
|
עמוד:9
פרשנות מקורית חריגה 98 א . הקשר ענייני 99 ; ב . מורפולוגיה 100 ; ג . סמנטיקה 101 ; ד . עריכת ספרי מקרא 103 פרשנות נסמכת לוגיקה 104 א . לוגיקה נסמכת מקרא 104 ; ב . לוגיקה נסמכת מורפולוגיה 106 ; ג . לוגיקה נסמכת ריאליה 106 ; ד . לוגיקה נסמכת לשון משנה 108 ; ה . דפוס השקלא וטריא התלמודי 108 רב-משמעיות של הביטוי המקראי 109 א . עדיפות לפירוש ענייני 109 ; ב . אימוץ פרשנות דחוקה של מנחם 110 הימנעות מהפירוש הפשוט 111 פרשנות נתמכת ריאליה 113 א . חיי יומיום 113 ; ב . סביבה 114 ; ג . מזון 114 ; ד . טבע האדם 114 ; ה . עולם החי 115 ; ו . עולם הצומח 115 ; ז . טכנולוגיה 115 ; ח . תכשיטנות 116 ; ט . העולם המדיני 116 אטימולוגיה 116 א . אטימולוגיה אגב גררא 116 ; ב . אטימולוגיה פרשנית 117 ; ג . זיהוי אטימולוגיה אצל מנחם 118 פרק ה : לשונות אחרות : לשון המשנה, ארמית לסוגיה, ערבית 120 לשון המשנה 120 א . הימנעות מאסמכתא מלשון משנה 121 ; ב . לשון המשנה כאסמכתא משנית 123 ; ג . לשון המשנה כאסמכתא משלימה 124 ; ד . לשון המשנה כאסמכתא יחידה 125 הארמית של תרגומי המקרא : אונקלוס, יונתן, המיוחס ליונתן, הכתובים 126 א . הימנעות מאסמכתא ארמית 126 ; ב . שימוש באסמכתא ארמית 128 הארמית המקראית 130 הערבית 132 א . שלילה עקרונית של שימוש בערבית 133 ; ב . שלילה עניינית של פירוש על פי הערבית 134 ; ג . הסכמה עם פירוש על פי הערבית 135 פרק ו : מקורותיו של רבנו תם 136 חז"ל 136 א . משנה ותוספתא 137 ; ב . תלמוד בבלי 137 ; ג . הלכה ומדרשי הלכה 138 ; ד . מדרשי אגדה 140 תרגומים ארמיים 141 א . תרגום אונקלוס 141 ; ב . תרגום יונתן 142 ; ג . תרגום הכתובים 143 בעלי הניקוד ובעלי הטעמים 144 א . בעלי הניקוד 144 ; ב . בעלי הטעמים 146 בעלי המסורה 147 א . המסורה ככלי פרשני 147 ; ב . יחס רבנו תם למסורה 149
|
|