הקדמה

עמוד:8

הספר מבוסס על עבודת דוקטורט שמטרתה הייתה לחקור את הלקונה האמורה ולחלץ את המושג רוע במהלך אינטר‑‑דיסציפלינרי המשלב בין המחקר הפסיכואנליטי לבין המחקר הפילוסופי . הפילוסופיה והעיסוק המוסרי שלה ברוע היוו בסיס להבנת מקור הלקונה כמו גם להנהרת המושג . תרמו לכך הגותם של עמנואל קאנט ) רוע ורוע רדיקלי ( , ניטשה ) טוב ורע, טוב ורוע, נטירת טינה ( , חנה ארנדט ) רוע רדיקלי והבנאליות של הרוע ( ופיסות מטיפול דינמי, המדגימות את היישום הקליני של החשיבה הפסיכואנליטית במקרים של טיפול ברוע . ההגות הפילוסופית המשמעותית שקיבלה מקום מיוחד ומקיף בעבודת הדוקטורט שזורה בצמצום בספר . כמו כן נוספו דוגמאות קליניות אחדות הזורות אור על מושגים שיש להם זיקה למושג הרוע . בעבודה זו נחקר מושג הרוע דרך עיניים פסיכואנליטיות . הצורך לחקור את נושא הרוע מקבל עידוד מריבוי ההתייחסויות לנושא לאחרונה - בעוד שבעבר המשאלה להיות אדם טוב ולהיתפס ככזה הייתה דומיננטית וגורפת, הרי שהיום מתרבים אלה המזדהים כמחוללי רוע ועושי מעשים רעים ; הערכים והמוסכמות החברתיות משתנים במהרה, ובעוד שבעבר היו כללי מוסר בסיסיים ) כמו חוקי חמורבי או שבע מצוות נח ( ששימשו מסד מוסרי, הרי שהיום ערכים מוסריים משתנים חדשות לבקרים ואמות המידה מצויות בתהליך השתנות מתמיד . אתבסס בספר על ארבעה פסיכואנליטיקאים : פרויד ) מושגי התוקפנות, ההרסנות, הפרוורסיה ( , קליין ) מושגי ההשלכה ההזדהותית, צרות‑‑העין, נטירת הטינה, השָד הטוב והשָד הרע ( , ויניקוט ) מושגי הנייעות [ motility ] , התוקפנות וההרסנות, הקדם‑‑רחם, הללא‑‑רחם, הדיסוציאציה, והעצמי האמיתי לעומת העצמי הכוזב ( , וקוהוט ) מושגי האמפתיה, הזעם הנרקיסיסטי, העצמי הווירטואלי ( . כל אחד מאלה טבע מושגים שבכוחם לעזור לאתר ולהבהיר את מושג הרוע בנפש האדם, להעמיק בו ולהטמיע מרית גורן 8

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר