|
|
עמוד:65
גיליון 97 65 "הייתי על סטי"ל מול חופי לבנון, במבצע להברחת יהודים . אישה מבוגרת סירבה לעלות מהסירה לספינה . הושטתי לה את ידי ואמרתי : "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" . היא נאותה ועלתה" "מייד לאחר שחטפנו את אייכמן והכנסנו אותו לרכב החטיפה, מיששתי את הצלקות שהיו על גופו והבנתי מייד שהאיש המציג עצמו כריקארדו קלמנט, הוא אכן אייכמן . בליבי שרתי את שיר הפרטיזנים . . . " נפץ . לימים התברר כי אישה בסוף שנות החמישים לחייה נטשה את המכונית כמה דקות לפני שהרכב התפוצץ . בפיגוע זה נפצעו 20 אזרחים . משפחתי הייתה בטוחה שנפגעתי, מאחר והייתי מול המכונית מספר שניות לפני הפיצוץ . לשמחתי משפחתי הספיקה להתרחק, אך ביתי הקטנה נפצעה קל מזכוכיות חלונות הראווה שהתנפצו מההדף . הם חזרו ארצה ואני נשארתי במקום מספר חודשים נוספים, עד החזרת המצב לקדמותו . המשפחה "קיטרה", אך אחרי כשנתיים יצאנו שוב לשליחות במדינה אירופאית אחרת . . . " סער : "הרגע המרגש ביותר עבורי במשרד היה כשהצלחנו להביא פתרון הומני חשוב ביותר, ערך עליון, עבור מספר משפחות בישראל . " ע : "ידעתי שמלחמה גדולה עומדת לפרוץ . שבתי ארצה ממקום רחוק וכשהיינו קרובים לנחיתה, הידיעה כבר נפוצה . " ע : "בפעילות באפריקה התגוררנו במלון יוקרתי ושהינו בקומת העסקים . המשימה כללה שימוש בציוד כבד, שדאגתי להוביל עם מזוודת טרולי חזקה . עליתי במעלית לקומת העסקים והסוויטות . היו שם שתי נשים נאות, אחת נראתה לי מאוד מוכרת . ניסיתי לחשוב מהיכן אני מכיר אותה, ולפתע היא פנתה אלי ואמרה "אתה מוכן בבקשה להזיז את המזוודה שלך, אתה דורך לי על הרגל ! " כשצפיתי בטלוויזיה בחדרי, שודרה CNNתבתכ על ביקור של אנג'לינה ג'ולי באותה מדינה . . . " עוזי : "קבלת פרס ביטחון ישראל על פרויקט טכנולוגי משותף עם צה"ל . " עמי : "נחתתי בצרפת בשליחות הראשונה שלי . תחושה שמשהו משמעותי צפוי לי . " פיני : "בסוף שנות ה - 70 עת שהיתי בקפריסין, פנה אלי ערב אחד בעל בית המלון בו התגוררתי וביקש לשתף בחוויותיו מביקורו האחרון בישראל . האיש לא הפסיק להתלונן על התנהגותו של הנהג הישראלי על כבישי הארץ וקבע נחרצות כי הוא יודע מדוע מדינת ישראל מנצחת בכל מלחמותיה מול המדינות השכנות . למה ? שאלתיו בסקרנות . והוא ענה : "כי כל בוקר, הנהג הישראלי נכנס לטנק הפרטי שלו ויוצא למלחמה ( על הכבישים ) , כך של"מלחמה האמיתית" כולכם ( הישראלים ) תמיד מגיעים מוכנים ! " במרחק של יותר מארבעה עשורים מאז, וממבט על הנעשה כיום על כבישי הארץ, נראה כי הוא אכן צדק . . . " פיני : "אחרי מלחמת ששת הימים חיפש המוסד שריונר שיוכל לנהוג על טנק מצרי, כדי להציג לאמריקאיםשלל מהמלחמה . כך הגעתי למוסד, וכל השאר היסטוריה . . . " צ : "הייתי על האונייה שעגנה מול חופי סודאן, והעליתי תינוק אתיופי שהביט בי . זוכר את עיניו עד היום . . . " צבי זמיר : "הייתי על סטי"ל מול חופי לבנון, במבצע להברחת יהודים . אישה מבוגרת סירבה לעלות מהסירה לספינה . הושטתי לה את ידי ואמרתי : "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" . היא נאותה ועלתה" ציפי : "משמעות חיי היא תקומת ישראל . נולדתי יומיים לפני הכרזת המדינה, במחנה עקורים בגרמניה, והבשורה הראשונה לאמי הייתה, שיש לאן הגיע, כי זה מקומנו . משמעות חיי – עצם יכולתי לספר את סיפורם של הוריי ויכולתם להתגבר על תלאותיהם ; ובהמשך – עבודתי במוסד . " ק ( שימש כנציג טכנולוגיה מטעם המוסד ) : "אחזתי בילד אתיופי קטן שהועלה מסירת השייטת לאונייה כשהוא נוטף מים, שקט, ומביט בי במבט בלתי נשכח . " ר : "כשהשעון של אלי כהן הגיע אלי ואחזתי בו, חשתי בזרם חשמל שעבר בגופי . " ר : "רעייתי ואני היינו לוחמים . על מנת להיכנס להיריון נתנו לה ימים ספציפיים לביוץ . לי היה בדיוק באותו מועד מבצע, וראש היחידה ניאות להחליפני על מנת שאוכל להתייחד עם רעייתי הלוחמת . עד החודש החמישי היה בננו שותף בבטן אימו למבצעים . לימים התגייס למשרד . . . " ר . ש : "במבצע בברלין לחיפוש אחר מנגלה, במסגרת שורה של מבצעים לאיתור הצורר הנאצי, הגעתי לבית של בנו . לראות את השם על תיבת הדואר ועל דלת הבית ; ולדעת שכל משפחתו של אבי הוכחדה באושוויץ – זה היה אחד הרגעים היותר מטלטלים בחיי . " רבקה : "קיבלתי הודעה על מעצר של אנשינו בלילהאמר . העברתי את הידיעה והתבקשתי לא לדבר על זה עם אף אחד במשמרת . לפנות בוקר הבניין שקק חיים והמולה . למוחרת חזרתי למשמרת צהריים, וזה הפך כבר נושא שיח לכל . " רפי איתן ז"ל : "מייד לאחר שחטפנו את אייכמן והכנסנו אותו לרכב החטיפה, מיששתי את הצלקות שהיו על גופו והבנתי מייד שהאיש המציג עצמו כריקארדו קלמנט, הוא אכן אייכמן . בליבי שרתי את שיר הפרטיזנים . . . " ש : "השירות במשרד היה מלא ברגעים מרגשים, אבל הרגע המרגש ביותר היה עת האוטובוס עצר בחנייה, נכנסנו עשרה חבר'ה לחדר, ואמרו לנו : "שלום וברוכים הבאים למוסד" . במשך כל התהליך עד לאותו הרגע לא נאמר לנו באיזה גוף אנו עתידים לשרת ! " ש . ב : "ריכזתי את תחום איתור ושיבוץ נערים לפני גיוס לחיל המודיעין מקרב בנים ובנות של עובדי משרד, שחלקם בלטו בשליטה בשפות הזרות שרכשו מעבר לים . " שאול : "הגעתי כעובד חדש לבניין בהדר דפנה . חקה היה ראש המוסד . במפגש אקראי במעלית הוא התבונן בי ושאל : "הגעת לצבי נכון ? " ( צבי היה ראש המחלקה שגייסה אותי ) . "ברוך הבא למוסד ! " אמר לי חקה, ולחץ יד בצורה חמימה . " שלום : "פרויקט עליו קיבלתי צל"ש ראש המוסד . מה שריגש זה לא הפרס, אלא הפירות הראשונים שהגיעו כתוצאה מהפעילות המודיעינית . " ת : "הייתי מעורב באיתור והברחת שרידי גופתה של דורה בלוך הי"ד, החטופה מאנטבה, מאוגנדה לישראל . "
|
|