|
|
עמוד:45
גיליון 97 45 כישלון המודיעין ב - 23 . 10 . 7 בכנסת ב - 26 ביוני ,2023 תחת הכותרת "מעשה בחמישה בלונים”, הוא דיבר בלעג על "בלון הטרור" שהתפוצץ בפניה של האופוזיציה, בעקבות המבצעים הצבאיים נגד חמאס והג'יהאד האסלאמי . . . ברם, "בלון הטרור" התפוצץ בפניה של מדינת ישראל ב - 7 באוקטובר 2023 . . . סיכום מאזן הבוחן לתרומת אמ"ן, "המעריך הלאומי", לעיצוב מדיניות החוץ והביטחון של ישראל בנושא הפלסטיני בשני העשורים האחרונים, מעלה סימני שאלה בכל הנוגע להערכות שהוצגו בפני ראשי הממשלה בתקופה הנסקרת – אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו . על אמ"ן היה להעריך את הסכנות הנובעות מהסכסוך עם הפלסטינים בכלל, ומההתעצמות הצבאית של חמאס, בפרט, הערכה שלמה ללא קשר למדיניות הקברניט . זאת, כדי לסייע לו לברר ולהבין את המציאות בבואו לקבל החלטות בנושאי חוץ וביטחון . אמ"ן היה חייב לאתגר, מעת לעת, את הנחות היסוד של הקברניט, במיוחד כאשר מדובר במדיניות הנוגעת לביטחון המדינה, שעלולה להתברר כשגיאה אסטרטגית . יתר על כן, היה על אמ"ן לבחון גם את תקפות הנחות היסוד של הערכותיו הוא ולנסות להפריכן, כדי לעודד ביקורת ולהטיל ספק, ואף להציע לקברניט דרכי פעולה שונות, גם אם הן מנוגדות למדיניותו, אם המידע שברשותו העלה אפשרויות כאלו . הימנעות אמ"ן מבדיקתן המתמדת של הנחות היסוד, קלעה את הדרג הצבאי והמדיני ל"אזור נוחות" שברבות ימים הפך קרקע נוחה להפיכת המדיניות הקיימת, בתהליך סמוי, ל"דוֹגמה" ולתפיסה מקובעת, דהיינו – לקונספציה . נראה, כי זהירות יתר שנקט אמ"ן לנוכח הרגישות הפוליטית - אידאולוגית של הנושא הפלסטיני, ונטייתו להתרחק מעימות אפשרי עם הקברניט סביב הנושא, כפו עליו מעין "שיתוק מחקרי" . הערכות אמ"ן סייעו לדרג המדיני להעניק קדימות לטיפול באיום הגרעין האיראני ולדחות את ההתמודדות עם הסוגיה הפלסטינית, עד שהתבררו תוצאותיהן . איום הגרעין נותר בעינו ואף החמיר, ואיראן האיצה את התבססות "ציר ההתנגדות" בהנהגתה : היא תרמה להתעצמותן הצבאית של גרורותיה ובכך הציבה איום צבאי מוחשי על ישראל, הכולל אפשרות להתלקחות רב - זירתית . בהקשר הפלסטיני התברר, כי לא היה די ביכולות הצבאיות, המודיעיניות והטכנולוגיות המתקדמות של ישראל, כדי לפגוע באופן משמעותי בהתעצמותו וביכולותיו של חמאס לבצע מהלך צבאי נרחב נגדנו . ההערכה המודיעינית שהושמעה אחרי כל סבב מב"ם ( המערכה שבין המלחמות ) , כאילו חמאס מורתע – הסתברה כמופרכת . הופרכה מעיקרה גם ההנחה, כי קיימת זיקה ישירה והדוקה בין המציאות האזרחית והכלכלית ברצועת עזה, לבין המציאות הביטחונית : התברר, כי שיקולים אידיאולוגיים ולאומיים של ארגון דתי - קנאי גוברים על שיקולים אחרים . כמו כן, הוכח כי הסוגיה הפלסטינית לא נעלמה : הרשות הפלסטינית כבר הוכרה באו"ם ב - 2012 כמדינה משקיפה שאינה חברה, והיא נותרה המפתח המרכזי לנורמליזציה עם העולם הערבי . ובחזרה ליהושפט הרכבי : כאיש מודיעין, הוא חש חובה לאתגר את ראש הממשלה במדיניותו . הוא הציג בפניו, באומץ ובבהירות, את הערכתו לגבי המשמעויות הביטחוניות והמדיניות של המשך השליטה ביהודה ושומרון, בטווח הקרוב והרחוק . קשה להימנע אפוא מהמסקנה המעיקה, כי מודיעין המוטה לריצוי הקברניט, יהפוך ברבות הימים, בהכרח, למודיעין טועה ומטעה, המוביל לאסונות ברמה הלאומית . בני ערובה . ברם, תשומת - הלב של הדרג המדיני והצבאי הייתה נתונה לסיכול הניסיון האיראני להקים תשתית טרור נגד ישראל בגבול סוריה, ולצורך להשמיד את מערך המנהרות התת-קרקעיות שחפר חזבאללה בצפון . בנסיבות אלו החליט הדרג המדיני לא להנחית מכת - מנע נגד חמאס ברצועה . על רקע ״צעדות השיבה״ בסמוך לגדר - המערכת, חתר ראש הממשלה ב - ,2018 להגיע ל"הסדרה" ארוכת - טווח עם חמאס בתמורה להקלות כלכליות והעברת סיוע כספי נדיב מקטר לרצועה . הרמטכ"ל אביב כוכבי תמך בפומבי בעמדת ראש הממשלה, לפיה סדר העדיפויות האסטרטגי של ישראל מחייב להמשיך להתמקד באיום האיראני, ולקיים הסדרה עם חמאס באמצעות הקלות כלכליות משמעותיות לרצועה ( הארץ, 31 בדצמבר 2019 ) . הוא נשען על הערכת אמ"ן, כי בהנהגת חמאס התקבלה החלטה אסטרטגית לקיים הפוגה ממושכת בלחימה עם ישראל . זאת, אף שהיה ברור כי הפוגה זו לא נועדה אלא לאפשר לארגון להשלים את התעצמותו ומוכנותו למימוש המתקפה על ישראל . בעמדותיהם אלו, צה"ל ואמ"ן תמכו למעשה במדיניות הקברניט, שנמשכה גם בימי "ממשלת השינוי" ( יוני 2021 - דצמבר 2022 ) , לקיבוע הבידול, לשימור הסכסוך עם הפלסטינים ולהימנעות ממלחמה עם חמאס . אירועי מאי ,2021 שכונו בחמאס "קרב חֶרֶב ירושלים” ושיקפו את התבססות "ציר ההתנגדות" האיראני, ביטאו החרפה ברורה של האיומים על ישראל . אלה חייבו את אמ"ן לאתגר את מדיניות "מניעת מלחמה" ולהתריע מפני מערכה רב - זירתית צפויה . תחת זאת, אמ"ן וצה"ל סברו כי במבצע "שומר חומות" שוקמה ההרתעה כנגד חמאס ברצועה והושגה יציבות ביטחונית ארוכת שנים . זאת, הגם שמידע מפורט אודות "מתקפה גדולה" של חמאס על ישראל ועריכת אימונים לקראת מימושה, המשיך להתקבל במקורות אמ"ן במהלך 2022 . מידע זה התגבר עם הקמת ממשלת הימין בישראל בראשית ,2023 על רקע הצהרות שרים על כוונתם לקדם את סיפוח השטחים ולשנות את הסטטוס - קוו ב"אל - אקצא" . ראש הממשלה נתניהו הפגין שביעות רצון מוחלטת מהמדיניות שננקטה . בנאומו אמ"ן בחר להציג הערכת מודיעין התומכת במדיניות ראש הממשלה נתניהו שלא להתקדם בנושא הפלסטיני נתניהו . אמ"ן לא התריע מפני "מדיניות הבידול" ו"שימור הסכסוך" . קובי גדעון לע"מ
|
|