|
|
עמוד:11
גיליון 97 11 ››› ל - 23 . 10 . 7בין 73 . 10 . 6 ואילו המחקר הטקטי מבוסס בעיקר על "סודות" ( מעין חשיבה פיסיקלית - מכנית – סוגיות שיש להן פתרון ) . מבט לאחור על ההצלחות המודיעיניות הגדולות מול ההפתעות המודיעיניות הגדולות שליוו את ישראל מהקמתה, מלמד שהמוניטין המכובד של המודיעין הישראלי בא בעיקר מהצלחה באתגרי "הסודות" : ממבצעים מפוארים רבים, מאינספור סיכולי פיגועים, מתקיפות אסטרטגיות ( כורי גרעין בעיראק ובסוריה, לדוגמא ) , או ממבצעים אופרטיביים מוצלחים ( "מוקד", 1967 ) . הכשלים האסטרטגיים, כמו ב - 1973 וב - ,2023 מצביעים על קושי מחקרי מתמשך בעולם "התעלומות" שהוא עולם של אתגרים מתמשכים, לא אחת סיזיפיים, פילוסופיים וחסרי פתרון, שאינם מניבים תהילה והישגים מידיים כמו "סודות" . שני הכשלים כללו מרכיבי "תעלומה" ו"סודות", אם כי במינון שונה : ב - ,1973 כשל "התעלומה" היה אי - ההבנה עד כמה מצרים וסוריה נחושות ליזום מלחמה, שתהיה אמנם עם מטרות מוגבלות לאור יכולתן הצבאית, אך תשיב הכבוד ותפשיר הקיפאון המדיני למשא ומתן שיביא להחזרת השטחים . מידע מקור המוסד "המלאך" יכול היה להתיר את "התעלומה" וחלק גדול מה"סוד", אך דיווחיו – ודיווחי מקורות נוספים, כולל המפגש עם המלך חוסיין – לא זכו לפרשנות המחקרית הנכונה . כשלי "הסוד", עד בוקר המלחמה, היו בזיהוי מועד המלחמה ובזיהוי מוגבלות יעדי התוכנית האופרטיבית . כשל ה"תעלומה" היה המסד המאפשר לכשל "הסוד" להתקיים . כשל המודיעין ב - 2023 עמוק יותר : הן במרכיב ה"תעלומה" : אי הבנת עומק השנאה ומידת הנחישות לפגיעה נרחבת בישראל ובאכזריות חסרת תקדים ; והן במרכיב "הסוד" : עיתוי הפעולה וגודל סדר הכוחות התוקף . גם כאן, ההכנות היו קשות להסתרה, וחלקן נעשו מול התצפיות, אך אי זיהוי ה"תעלומה" והתמודדות עימה, הקשו ביותר על חשיפת "הסוד" . כישלונות קהילת המודיעין הישראלי כולה בשני אתגרי "התעלומות", ב - 1973 וב - ,2023 לא היו בודדים . המדובר בקושי מתמשך להצביע מראש על תהליכים שליליים בעלי משמעות אסטרטגית . כך, אי חיזוי התהליך שהוביל למלחמת ששת הימים ב - 1967 : בעוד הערכת אמ"ן בסוף 1966 גרסה צפי של כחמש שנות שקט, כבר אחרי חצי שנה התחוללה מלחמה רב - זירתית ; בחלוף כמעט שלוש שנים לא נצפתה הגעת הרוסים למצרים, שהביאה לסיום הקשה של מלחמת "ההתשה" ב - 1970 . וכמובן, הכשל הענק באי התרעה על מלחמת 1973 . ותוזכרנה האינתיפאדה הראשונה ב - 1987 ; הגעת הרוסים עם טק"א 5 - SA לסוריה ב - ,1982 אחרי של"ג ; ובהמשך, הגעת כוחות משלוח רוסים ואיראנים לסוריה ב - ,2015 וכו' . כולם אירועים תהליכיים / מתמשכים בעלי משמעות אסטרטגית, שקהילת המודיעין לא ידעה להצביע עליהם במועד לפני מקבלי ההחלטות . יצוין כי המודיעין מתקשה גם באיתור תהליכים חיוביים, כגון פוטנציאל מו"מ לשלום . זאת, בעיקר בשל היותו מוכוון התרעה מפני סכנה, ומטבע ניהול המו"מ המדיני באופן חשאי וממודר . מנגד, מבט למבנה אמ"ן מאז מלחמת לבנון השנייה, הושם דגש על נקודת החוזק הקיימת ממילא, זו המניבה הישגים מהירים ורבי תהילה : העיסוק ב"סודות" . כך, הוקמה וגדלה ב - 2007 חטיבת ההפעלה באמ"ן שנועדה למעשה להביא לפתרון מהיר ומוצלח של "סודות" באמצעות שילוב יכולות מודיעין ממוקד מאוד עם יכולות צה"ליות מדויקות . ובמקביל, חטיבת המחקר, המופקדת על ה"תעלומות", נקודת חולשה ארוכת ימים, דווקא הפכה – בהובלת חלק מראשי אמ"ן – לגוף המשרת בעיקר את "מפעל המטרות" בהובלת חטיבת ההפעלה, ובכך – אף נחלשה בייעודה זה . העיסוק המוצלח והמניב ב"סודות", יצר בקרב מקבלי ההחלטות ובכירי הצבא, ואפילו בציבור, את אשליית "השלטנות" המודיעינית, וההיקש השגוי לפיו "המודיעין יודע הכל" . אופוריית "העליונות המודיעינית", וההזנה הדדית בנושא בין המודיעין, הדרג המדיני, גורמי הצבא, התקשורת והציבור, העצימה את האשליה ויצרה לאסוננו תחושת ביטחון מזויפת . כשלי 1973 ו - 2023 : היבטים נבחרים בדמיון ובשוני ב - 1973 סאדאת רצה לזעזע את מקבלי ההחלטות בישראל ולהניעם למו"מ קרוב . מרגע ייזום המלחמה ב - 24 אוקטובר ,1972 הוא התכוון למהלך מצרי מוגבל מבחינה צבאית, שלא על מנת להכריע את ישראל . ג'וזף ניי די היה לו, להערכתו מראש, להגיע להישג המחקר האסטרטגי - התרעתי, עם כל חשיבותו, ומבלי שהוחלט על כך, "דרך במקום" . כך, בשני מבחני - העל בהתמודדות של המחקר האסטרטגי, קהילת המודיעין שגתה פריצת הגדר ב - 10 . 7 : כשל המודיעין ב - 2023 עמוק יותר, הן במרכיב ה"תעלומה" והן במרכיב ה"סוד"
|
|