|
|
עמוד:43
גיליון 97 43 כישלון המודיעין ב - 23 . 10 . 7 מאבק צבאי בין - מדינתי ולא התקוממות עממית נגד הכיבוש . כך, הנחיית הדרג המדיני הסתכמה בהפעלת כוח צבאי לסיכול מה שהוגדר כ"מלחמה על הבית" : רוב מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הוכו, התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית נהרסה, Aיחטשו בגדה המערבית נכבשו מחדש . במקביל, ראשות החטיבה נרתמה למסע דה - לגיטימציה שערך הדרג המדיני נגד ערפאת והרשות הפלסטינית, ונקטה בפעולות בעלות אופי הסברתי - תעמולתי מובהק, כמו הכנת "ספר לבן" על ערפאת וחומר "מפליל" על הרשות הפלסטינית . ההערכות שבעל - פה נקלטו והתקבעו כ"אמת צרופה" במערכת המדינית והביטחונית וגם בדעת הקהל . לאחר מעשה, הערכות אלו הופרכו על - ידי בכירי קהילת המודיעין ( אמ"ן, שב"כ, מוסד ) בפומבי, בהזדמנויות שונות . למרות זאת, הדרג המדיני המשיך לאמץ את אותן הערכות, מאחר שהן הלמו את צרכיו הפוליטיים והאידיאולוגיים . השלכותיה של "התורה שבעל פה" על עיצוב היחסים עם הפלסטינים היו קריטיות ותרמו למבוי סתום מדיני וביטחוני מתמשך, שהיה כרוך בקורבנות רבים . התמיכה המלאה בהתנתקות חד - צדדית מרצועת עזה ( 2003 - 2005 ) החלטת ראש הממשלה אריאל שרון על התנתקות חד - צדדית מרצועת עזה התקבלה ללא דיונים מקדימים עם מערכת הביטחון ותוך התנגדות פוליטית וציבורית רחבה במהלכה . מכתבו של נשיא ארה"ב מאפריל ,2004 ובו הבטחה לתמוך בהשארת גושי ההתנחלויות הגדולים בגדה המערבית בידי ישראל ולהתנגד לזכות השיבה לפליטים, הוצג לציבור כתמורה אמריקאית לתוכנית ההתנתקות . אמ"ן הציג הערכת מודיעין לפיה תוכנית ההתנתקות תביא לעיצוב מציאות מדינית, ביטחונית וכלכלית נוחה לישראל לאורך זמן, וגם העלה על נס את מכתבו של נשיא ארה"ב, אף שהמכתב כלל ניסוחים מעורפלים בלבד . הערכת המודיעין התייחסה לסיכונים הביטחוניים במהלך ההתנתקות, ופחות במשמעויות האסטרטגיות ובסיכונים בטווח הרחוק יותר . נאמר בה, כי ההתנתקות תעניק לחמאס הישג משמעותי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך תגביר את הלחצים עליה לרסן את הטרור ולהשתלב בשלטון . ההסלמה הצבאית שהתפתחה מייד לאחר ההתנתקות מהרצועה, מוטטה את ההערכות האופטימיות של אמ"ן מיסודן . היא כללה ירי טילי "קסאם" לעבר יישובי עוטף עזה ומערב הנגב, ומבצעי תגובה צבאיים מסוף 2005 ועד שלהי 2006 . אמ"ן גם לא הזהיר מפני אפשרות שהתנתקות חד - צדדית תחליש את הרשות - הפלסטינית הדוגלת בהגעה להסדר קבע ומקפידה לקיים תיאום ביטחוני עם ישראל, ובמקביל תחזק מאוד את חמאס, השולל את קיומה של ישראל ונושא את לפיד המאבק נגדה . אמ"ן לא זיהה את האפשרות שבבחירות הבאות למועצה המחוקקת, חמאס עשוי לזכות ברוב סוחף ולהשתלט על רצועת עזה, ולא העריך שהיקף ירי התלול - מסלול וממדיו יהיה בעוצמה רבה יותר מבעבר . שלילת ההיתכנות להסכם מדיני ( "אנאפוליס",7002 ) ראש הממשלה אהוד אולמרט, החליט על חידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים בנובמבר 2007 ( "ועידת אנאפוליס" ) . תפיסתו הייתה, שיש לקבוע גבולות שיבטיחו את קיומה של ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי מוצק ויציב שאינו נתון בסכנה . אולמרט האמין, כי ישנו רוב בהנהגה ובציבור הפלסטיני שמשלים עם קיומה של ישראל, ובשני העמים קיים רוב בעד הגעה להסכם קבע על בסיס פתרון שתי מדינות . אמ"ן הציג הערכות מודיעין פסימיות לגבי תוחלת המשא ומתן . אף שההנהגה הפלסטינית לא חזרה בה ממרחבי הגמישות שהציגה בפסגת קמפ דיוויד ( יולי 2000 ) ובשיחות טאבה ( ינואר 2001 ) , וביקשה להמשיך את המשא ומתן מאותה נקודה, העריך אמ"ן בפסקנות, כי לא יהיה ביכולתה של ההנהגה הפלסטינית ליישם שום הסכם שיושג, שכן היא חלשה ביותר ונעדרת תמיכה ציבורית . אמ"ן אמנם לא "יישר קו" עם ראש הממשלה, אך הוא לא השכיל להבין כי ניהול המשא ומתן אינו מתקיים מכוח לגיטימציה שיש לרשות הפלסטינית, אלא ההיפך : מכוח החזרה לתהליך מדיני משמעותי והתקדמות בו, הרשות עשויה לזכות בלגיטימציה ציבורית מחודשת ; ולעומת זאת, כישלון התהליך המדיני עלול להפוך את הרשות הפלסטינית לכלי ריק ולהביא לחיזוק משמעותי של החמאס, המעמיק את שליטתו ברצועה והופך להיות אריאל שרון . אמ"ן הציג הערכות אופטימיות גורם שלטוני מתחרה לרשות . להתנתקות . משה מילנר לע"מ אהוד אולמרט . אמ"ן נטה לא לאתגר את הקברניט לפני ועידת אנאפוליס . משה מילנר לע"מ מבט בוחן על הערכות המודיעין לאורך התקופה הנסקרת , מעלה כי אמ"ן נטה שלא לאתגר את הקברניט במדיניותו בסכסוך עם הפלסטינים ההסלמה הצבאית שהתפתחה מייד לאחר ההתנתקות מהרצועה, מוטטה את ההערכות האופטימיות של אמ "ן מיסודן
|
|