|
|
עמוד:57
גיליון 97 57 ››› ל - 23 . 10 . 7בין 73 . 10 . 6 התקפה "חסרת סיכוי" ( זוכרים את : "האם המצרים יבצעו את תוכניתם האידיוטית לצלוח את התעלה ? " ) . הדיסוננס, יצר יש מאין "הבנות" כביכול, בהן כיכבו ה"מקל" ( חיסולי בכירים וסבבי לחימה ) וה"גזר" ( מענקים קטריים, רישיונות עבודה, ואפילו הסכמה להקמת אסדת קידוח לחופי עזה ) . אך לא מיני, ולא מקצתי . . . מעטים מאד הבינו שארגון דתי, שמסמך הייסוד שלו מינואר 1988 מתייחס לפלסטין כולה כאדמת קודש ( "ארד ווקף" ) , והרג היהודים, עד האחרון שבהם, לא יסתפק בהסדרים כלכליים . הניסיונות "להציע" לארגון פיתויים פיננסיים, משול לניסיון לשכנע אצלנו מפלגה חרדית להכניס למערכת החינוך חומר מסיונרי, בתמורה למענקי ביטוח לאומי ונקודות מס . כמה תמימים היינו . . . למרות שהחמאס לא הסתיר דבר, אנחנו העדפנו, ביהירות, לטמון ראשנו בחול . כך, הצופים בסדרת "אגרוף החופשיים" ששודרה חודש לפני המלחמה בערוץ "אל - אקצא", יכולים היו לראות במדויק את מה שיתרחש בבוקר שמחת - תורה – הקליפים שהופקו חודשיים קודם לכן הציגו את תרגול כיבוש "אוגדת עזה" תוך שנעשה שימוש בדגם, בקנה מידה זהה . ראינו הכל, והתעלמנו . הבטנו בהם בתערובת הרסנית של בורות עצלה ושחצנות, מצופות בשכבות עבות של הסברי דיסוננס - קוגנטיבי מתקתק, ושל תחושה משכרת ומשקרת לפיה "החמאס מורתע" . חזרנו שוב ושוב על אותן שגיאות . ומדוע ? העניינים נוהלו בידי "דרי רחוב" שלא טרחו להקשיב לצד שכנגד . מעטים בהם באמת הבינו את שפתו, ולא יכלו באמת ובתמים להבין את הלך חשיבתו, עומק תרבותו, סולם ערכיו, כל שכן מבוך הערמומיות והרמייה של תוכניתו האמיתית . פיתחנו את נרטיב ה"ווילה שמסוגלים לקרוא ספר . ממצאים אלה ( שגם הם נראים אופטימיים במידה חשודה, וודאי היו מידרדרים מדרגה נוספת לו הסקר היה נערך היום ) , מעידים כי מעטים ראויים להתגורר ב"קומה הראשונה", הרבה פחות מכך בקומות השנייה והשלישית, ומתי מעט בקומה הרביעית . להתרשמותי, מספרם של אלו בקהילה הביטחונית, המכירים את השפה הערבית, שלא לדבר על דתות הסובבים אותנו, ההיסטוריה שלהם, מנהגיהם, והלכי חשיבתם, יעמוד, בחישוב אופטימי, על מניינים ספורים בלבד . לכן, הקומה הרביעית תיוותר למרבה הצער ריקה, מאלה שראוי היה כי יאכלסוה . היסטורית, קולם של אותם בודדים שכן הצליחו "להשתחל" אליה לא נשמע, וכאשר ניסו לחדד תובנה, כל שכן להתריע, הם הושתקו בגסות רוח . מכאן קצרה הדרך ליום הכיפורים תשל"ד, ולשמחת תורה תשפ"ד – 50 שנה בדיוק לאחר מכן . אסונות 1973 ו - ,2023 בראי תאוריית "ארבעת הקומות" נשיא מצרים אנוואר סאדאת, הבהיר בנאומים פומביים את כוונותיו – פנייה לדרך המלחמה . כך, הוא התייחס ל - 1971 כ"שנת ההכרעה", ואף הסכין להקריב מיליון חללים בדרך להחזרת סיני . הן מצרים והן סוריה, הכינו באופן גלוי את עמיהם למלחמה מתקרבת, בכל אמצעי תקשורת ממלכתי . שתי המדינות פנו בבקשות עזרה בהולות למדינות ערביות "אחיות" ( ירדן, מרוקו, אלג'יריה, לוב, ועוד ) , מה שאמור היה להדליק "אורות אדומים" בוהקים . אחד הסימנים המעידים שזעקו לשמיים, ההיתר להפסקת הצום ברמדאן, "נדחף" לסעיף 26 ( ו ) בפאתי המסמך אותו הפיץ אמ"ן פחות מיממה לפני פרוץ הקרבות ( 5 באוקטובר, 15 : 13 ) . שום "תרגיל", "פעולה מוגבלת", או חלופה אחרת, לא יכלו להסביר הוראה זו, שלא זכתה להתייחסות הראויה לה . אמ"ן, והאלוף זעירא בראשו, ראו בסאדאת שוטה נלעג וזלזלו בדבריו . ה"חטא הקדמון" היה לא רק התעלמות מאזהרותיו הקונקרטיות, אלא מעצם תפיסת עולמו . לו זעירא היה ראוי להתגורר באחת מ"קומות הבניין", או אפילו במחסן שבחצר, או אללי, אפילו בחדר האשפה, היה מן הסתם מבין כי להיתר רשמי לאכול ברמדאן יכולה להיות רק משמעות אחת : מלחמה . כך בדיוק קרו הדברים גם 50 שנים לאחר מכן . במשך עשור ויותר האמינו במודיעין הישראלי שה"חמאס מורתע" ולא יעז ליזום חיילים דרוזים ב - 1949 . החיילים הדרוזים סייעו ליהודי החוזר לארצו ללמוד את כללי המשחק בסביבה הלא מוכרת . לע"מ למרות שהחמאס לא הסתיר דבר, העדפנו, ביהירות, לטמון ראשנו בחול והבטנו בהם בתערובת הרסנית של בורות עצלה, ושחצנות
|
|