|
|
עמוד:13
ג'רי מולרק הרס, יצירתיות וגורל הקפיטליזםק על יוזף שומפטר וספרו | 13 וניסה להסביר מדוע הצליח למשוך בכל זאת גם את בני מעמד הפועלים וגם את האינטלקטואלים . במאמר משנת 1901 שכותרתו "עלייתן ונפילתן של האליטות" הציג פארטו שני רעיונות ששומפטר שב אליהם פעם אחר פעם : קיומן ההכרחי של אליטות, והחשיבות של דחפים לא רציונליים ולא הגיוניים בהסבר פעולה חברתית . פארטו גרס שניצחון הסוציאליזם "סביר מאוד וכמעט בלתי נמנע" — אך גם לאחר ניצחונו, מציאות קיומן של אליטות לא תשתנה . כמעט בלתי אפשרי לשכנע סוציאליסטים בכשלים שבתורתם, טען פארטו, משום שהם חסידים נלהבים של תחליף-דת . בנסיבות כאלו מומצאים טיעונים להצדקת פעולות שבוצעו עוד לפני בחינת העובדות, מתוקף דחפים לא רציונליים . רעיונות אלו ישובו ויופיעו בכתביו של שומפטר . הולדת האירוניה מרוח הקטסטרופה שנות מלחמת העולם הראשונה והתקופה שאחריה היו מרתקות מבחינת שומפטר, אך אסון רבתי למוסדות האימפריה ההבסבורגית שהייתה כה יקרה לליבו . בפעם הראשונה והאחרונה בחייו התערב שומפטר ישירות בתחום הממשלה והפוליטיקה . במהלך המלחמה הוא נסע לעיתים תכופות לווינה, למסור מזכרים בענייני כלכלה ופוליטיקה לקיסר ולגורמים בכירים באצולה האוסטרית . שומפטר התנגד לאיחוד מכסים עם הרייך הגרמני, שהיה בן בריתה הצבאי של אוסטריה, משום שחשב שהוא יחזק את הלאומנות הגרמנית-אתנית וישׁחַק את הזהות הרב-אתנית של האימפריה ההבסבורגית . הוא המליץ לחתור באופן פעיל יותר לשלום, והעדיף מלוכה תקיפה שתיצור בסיס קונצנזוס באימפריה באמצעות כינון מבנה פדרטיבי יותר ושימת קץ למעמד המועדף של הגרמנים וההונגרים באימפריה . כאחרים מבני מעמדו זועזע שומפטר עם התמוטטות האימפריה בשנת 1918 . זה היה סוף העולם שבו ינק את חלב תרבותו . מעמד האוסטרים המשכילים דוברי הגרמנית ששומפטר השתייך אליו היה חילוני, מחויב לליברליזם כלכלי ולשלטון החוק . הגישה הקוסמופוליטית שלהם התבטאה בזיקה למלוכה, ששימשה גורם מאחד באימפריה הרב-לשונית והרב-תרבותית . באופן פרדוקסלי, פלח זה של הציבור, שניצב אל מול הנטיות האנטי-קפיטליסטיות של האצולה, המפלגה הנוצרית-סוציאלית של המעמד הבינוני-נמוך והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית,
|
|