|
|
עמוד:י
י הרציונליזם בפוליטיקה הייתה משמעות משנית בלבד לגבי חיי החברה . 5 במילים אחרות, הפרופסור הטרי לפוליטיקה לא האמין בחשיבות הפוליטיקה ! 6 היו אנשים שקיבלו זאת כסימן לציניות או לסוג של ניהיליזם שמרני . אך קשה להסכים היום עם ההאשמות האלה . אמירותיו של אוקשוט נגד הדגשת-היתר של הפוליטיקה היו ביטוי לא לחוסר אכפתיות אלא לתפיסת עולם מפותחת שראתה בעודף הפוליטיזציה של השיח הציבורי סכנה לערכים בסיסיים יותר של החברה החופשית . והערך המרכזי בעיני אוקשוט היה ערך החינוך לשם חינוך, ערך שאמור להימצא בתשתית החיים האוניברסיטאיים והיה הראשון להירמס תחת מגפי ההטפות הפוליטיות . לתפיסתו של אוקשוט, החינוך האמיתי אינו אמור להטמיע דעות “נכונות”, אלא לאפשר לאדם להתחבר לעצמו ולמורשת התרבותית שלו . זהו חינוך כשיחה מסקרנת ולא כהטפה מוסרית . כדרכם של אנשי הרוח הבריטיים מן הדורות הקודמים, אוקשוט סבר כי מהות החיים האינטלקטואליים היא שיחה ולא כתיבה אובססיבית ומרוץ אחר פרסומים, ותפקידה של האוניברסיטה היה, לדעתו, חניכה אל תוך שיחה . בניגוד למצב הדברים בימינו, מצב שכבר הספקנו להתרגל אליו, אוקשוט בז לפרסום לשם פרסום . הוא כתב ופרסם רק כאשר חשב שיש לו דבר מה חשוב לומר . פרסומיו היו אפוא מעטים, אך כמעט כל אחד היה פרי חשיבה מעמיקה שהתגבשה במשך שנים רבות . כבר נקבתי בשמות ספריו העיקריים של אוקשוט . את הספר הפילוסופי הראשון — החוויה ואופניה — הוא פרסם בהיותו מרצה צעיר בקיימברידג’ . הספר שלפנינו — הרציונליזם בפוליטיקה — הריהו פרי הרהוריו משנות הארבעים והחמישים, התקופה שבה לימד ב”לונדון סקול אוף איקונומיקס” . ולאחר שפרש לגמלאות, אוקשוט הקדיש את זמנו לכתיבת המסכת החברתית על ההתנהגות האנושית . אלו הם שלושת פרסומיו העיקריים . להלן אפרוש את עיקרי התפיסה המוצגת בהם . ביסוד מחשבתו של אוקשוט עומד רעיון פשוט אחד, רעיון אשר לכאורה הוא מובן מאליו ואינו מעורר שום מחלוקת, אך למעשה טומן בחובו תפיסת עולם בעלת השלכות מרחיקות לכת . לפי רעיון זה, כל תרבות ( או ציביליזציה ) אנושית 7 ובמיוחד הציביליזציה המערבית המודרנית, מתאפיינת בריבוי של מפותחת, סגנונות חוויה וחשיבה, וכל ניסיון לאחד אותם ולמצוא להם מכנה משותף הנו מלאכותי עד כדי עיוות . אין כמובן שום חידוש בעצם התפיסה שהציביליזציה
|
|