מבוא מאת אפרים פודוקסיק

עמוד:ט

טמבוא הפוליטית . עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצבא הבריטי ונלחם בגרמנים כמפקד יחידת ריגול שדה . לאחר שהסתיימה המלחמה חזר אוקשוט ללמד בקיימברידג’, אך לא לזמן ממושך . במהלך שנות עבודתו בקיימברידג’ נעשה אוקשוט אחד המרצים הנערצים ביותר בפקולטה להיסטוריה וגם נחשב למקורב לארנסט בארקר, שהחזיק אז בקתדרה למדע המדינה . בארקר האמין שלימוד הפילוסופיה הפוליטית חייב להיות מרכיב מרכזי בהוראת הפוליטיקה באוניברסיטה, והוא ראה באוקשוט, שהיה בן-טיפוחיו, את יורשו . אך בסופו של דבר האוניברסיטה החליטה אחרת, ואוקשוט לא זכה בתפקיד . בנסיבות האלה הוא העדיף לחפש את מזלו במקומות אחרים . בשנת 1949 הוא עבר לאוקספורד וזמן קצר לאחר מכן ( ב- 1950 ) נקרא 3 במקומו להיות פרופסור למדע המדינה ב”לונדון סקול אוף איקונומיקס” ( LSE ) של הרולד לאסקי אשר נפטר אז . אוקשוט מילא את התפקיד הזה עד לפרישתו לגמלאות ב- 1968 . 4 מינוי אוקשוט עורר סנסציה קטנה . “לונדון סקול אוף איקונומיקס” נחשב מאז היווסדו למעוז המחשבה ה“פרוגרסיבית” . הוא נוסד בידי אנשי האגודה הפביאנית — קבוצה שחתרה להקמתה של חברה סוציאליסטית באמצעות רפורמות הדרגתיות ופעולות חינוכיות . לאסקי, קודמו של אוקשוט בתפקיד, ייצג נאמנה את הלך הרוח הזה . הוא היה סוציאליסט מוצהר אשר ראה בעבודתו כמורה באוניברסיטה שליחות פוליטית . רבים מאנשי השמאל הבריטי וגם חשובים ממנהיגי מדינות העולם השלישי לעתיד למדו אצלו ושאבו מרעיונותיו . נוסף על כך, אביו של אוקשוט עצמו היה אחד הפעילים החשובים באגודה הפביאנית . אך כאשר מונה מייקל אוקשוט לתפקיד, לאף אחד לא היו אשליות בדבר יחסו למורשת זו . לאוקשוט כבר יצאו מוניטין של מי שאינו רוחש חיבה מיוחדת לרעיונות “פרוגרסיביים”, ולא מעטים תפסו את עצם הבאתו למוסד כצעד המסמל נסיגה מדמותו הראשונית של המקום . עוד יותר “שערורייתי” היה הקושי לסווג את אוקשוט מבחינה פוליטית ולמקם אותו במשבצת אידיאולוגית זו או אחרת . “שמרנותו” של אוקשוט התאפיינה לא בכך שהציג קו פוליטי אידיאולוגי חלופי לזה של לאסקי ודומיו, אלא בראש ובראשונה בכך שהתכחש לצורך לייצג קו פוליטי כלשהו . בהרצאת הכניסה שלו לתפקיד ( המסה “חינוך פוליטי” הכלולה בקובץ זה ) הוא יצא נגד עצם הסגנון של הפוליטיקה “האידיאולוגית” . במקום להציע דוקטרינה פוליטית חלופית הוא הטיל ספק בצורך בדוקטרינות בכלל . יתרה מזאת, בפרסומיו המעיט אוקשוט בחשיבות העיסוק בפוליטיקה . לפעילות פוליטית, לדעתו,

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר