|
|
עמוד:ח
ח הרציונליזם בפוליטיקה לצורת ההתקבלות הזאת היו לדעתי שתי סיבות עיקריות . ראשית, הסגנון הצלול והאלגנטי שבו נכתבו המסות יצר לעתים קרובות רושם של נגישות . רושם זה היה מוטעה, כי מה שהוצע לקורא היה רק בגדר תמצית, אשר מאחוריה עמדו חשיבה מעמיקה ושיח רב-שנים עם מורשתה המגוונת של הפילוסופיה האירופית . מבלי להכיר את המורשת הזאת ואת אופן חשיבתו הכללי של אוקשוט לא היה ניתן לזהות את הבסיס הפילוסופי שעליו הושתת הקובץ . אוקשוט אמנם הציג את יסודות הפילוסופיה שלו בספרו החוויה ואופניה ( 1933 ) , 1 אך רק מעטים הכירו חיבור זה . ובאשר למשנתו הפוליטית והחברתית, המסכת שבה פרשׂ אותה לראשונה — על ההתנהגות האנושית — פורסמה רק 2 שנים רבות לאחר ש הרציונליזם בפוליטיקה יצא לאור . בשנת ,1975 שנית, לקבלה פשטנית זו גרם גם חוסר הרצון להתייחס לרעיונותיו של אוקשוט ברצינות — אי-רצון שנבע במידה רבה מתווית המוזרוּת שדבקה בהם . כפי שכבר אפשר לראות מהדוגמאות שהבאתי לעיל, לאוקשוט הייתה נטייה חזקה לשחות נגד הזרם . פעמים רבות הטיל ספק ברעיונות ובערכים שנתפסו אצל הקורא המשכיל כמובנים מאליהם . היה קל יותר להדביק לכתבים אלו תווית של מוזרות וחוסר רצינות מאשר לבחון את הנאמר בהם לגופו של עניין ולבדוק האם מה שנאמר באמת מנותק מהמציאות כפי שמצטייר במבט הראשון . אולם בעשורים האחרונים השתנה מצב הדברים וגברה ההתעניינות בהגותו של אוקשוט . דורות חדשים של קוראים ופרשנים נחשפו למגוון הרחב של כתביו והחלו לגבש הבנה כוללת יותר על מהות הפילוסופיה שלו . נוצרה מודעות לכך שאוקשוט לא היה פילוסוף פוליטי גרידא, וכן התגבשה ההבנה שאי-אפשר לראות בהגותו סוג של מחאה נגד החשיבה התבונית ותו לא . בהדרגה זכה אוקשוט להכרה כאחד הפילוסופים החשובים בבריטניה של המאה העשרים . והדבר מאפשר לנו לראות היום ב רציונליזם בפוליטיקה לא רק קובץ של מסות מבריקות ותו לא, אלא ספר בעל משקל פילוסופי אשר פותח בפנינו פתח לעולמו המחשבתי של אוקשוט ; שכן את הספר הזה ניתן להבין לעומקו רק בשעה שתופסים אותו בתוך ההקשר הרחב של מכלול ההגות האוקשוטיאנית . ומטרת המבוא הזה היא להציג בפני הקורא העברי את עיקריה של הגות זו . מייקל ג’וזף אוקשוט נולד באנגליה בשנת 1901 . בשנת 1920 הוא התקבל ללימודי היסטוריה באוניברסיטת קיימברידג’ . זמן קצר לאחר שהשלים בהצטיינות את לימודיו החל להרצות בקיימברידג’ על תולדות הפילוסופיה
|
|