|
|
עמוד:10
10 פתח דבר אליך, אבל בעצם נמצא עדיין שם, עם המתים והפצועים, ליד 'ציר עכביש' של החווה הסינית ? שאלות אלה הביאו אותי לצפות שוב ושוב בעשרות סרטים העוסקים בהלם קרב, להריץ לאחור דימויים חזותיים מדממים, ולהקשיב לעשרות עדויות טראומטיות . לבסוף נותרתי עם הידיעה כי מה שהחל בשתיקה מוליך לשתיקה ; טלטלת המוות כמעט שאינה מניחה מילים או דימויים הולמים . ואף על פי כן הסרטים הללו נוצרים בישראל שוב ושוב, ומתמודדים עם אירועים איומים הגוזרים על משתתפיהם שתיקה . הם משרטטים את קו הגבול שבו נפגשת היבשה של השפה עם גלי הים האפל, ומייצרים מראות וצלילים לתיאור מה שבלתי אפשרי לדבר עליו ; לנסות להשליט סדר, ולו במעט, בממשי הטראומטי . ספר זה מבקש לפרוס את סיפורם של הסרטים הללו, ולהאירם . * * * ספר זה הושלם בתמיכתם ובעידודם של רבים וטובים ; אני חייב להם תודה עמוקה . הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שכתבתי בהנחיית פרופסור רז יוסף בבית הספר לקולנוע ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב . פרופסור יוסף סייע לי, בסבלנות ובאמון, להרחיב עוד ועוד את יריעת המחקר . תביעתו הבלתי מתפשרת להעמיק את המחשבה ולדייקה דחקה בי להוסיף ולעמול גם כשהתארכה העבודה לבלי די . בשנות המחקר באוניברסיטה סייעה לי פרופסור ענת זנגר ליצור אקלים רגשי ואינטלקטואלי שאפשר את שהייתי הממושכת בנושא הכאוב . בפגישות הנעימות עמה עלו בי רעיונות חדשים והתפתחה בי התקווה שאפשר להגיע לקו הגמר . תודה גם לפרופסור גידי ספיר, שתמך והיה בעבורי דוגמה ומופת לחשיבה לוגית איתנה ולאומץ ויושרה אינטלקטואליים . במהלך הכתיבה שוחחתי עם אנשים רבים מעולם המחקר והקולנוע . הם ייחדו לי מזמנם ומחוכמתם, ואני מודה להם מקרב לב . תודה לפרופסור ענר פרמינגר על הקריאה היסודית של כתב היד, לד"ר יעל מונק על הידידות והתמיכה לאורך הדרך, לד"ר שמוליק דובדבני על השיחות מרחיבות הדעת במהלך כתיבת המחקר, לפרופסור איבון קוזלובסקי-גולן על ההכוונה המדויקת ומאור הפנים, לפרופסור עירית קינן על שיחה מעמיקה ונדיבה, לפרופסור מולי להד על קריאת המחקר, העצות הטובות והעידוד להמשיך בדרך הארוכה, לפרופסור חביבה פדיה ולפרופסור זהבה סולומון על שיחות מרתקות . תודה מיוחדת לנאוה סגל על קריאת כתב היד בגרסאותיו המוקדמות ועל הרוח במפרשי הכתיבה . תודה ליוצרות וליוצרי הסרטים התיעודיים של תגובת הקרב : לאלה שהתבוננו וחשפו את התופעה שכה קל להסיט ממנה את המבט, לאלה שבאמצעות סרטיהם התמודדו עם החוויה הפוסט-טראומטית שלהם-עצמם, ולאלה שהישירו מבט
|
|