על חקר מקומה של יהדות אמריקה בישראל

עמוד:12

עדי שרצר, עופר שיף 12 של יהודי אמריקה והערכות פסימיות על המשך קיומם הקולקטיבי ; זאת לצד דיווח על סיועם החומרי למדינת ישראל, מוסדותיהם החזקים והעלייה של יהודים מסוימים לגדולה בפוליטיקה, בכלכלה ובתרבות האמריקנית . 17 פרדוקס זה הוביל בסופו של דבר לניתוח- חסר של היהדות האמריקנית, להתמקדות במאבקי כוח ובסיפורים מקוטעים של מוסדות ואישים ולרידוד הממד האידאולוגי של פעולתם . לעתים קרובות היהודי שעלה לגדולה סומן כמתכחש ליהדותו ונותח רק מנקודת המבט של 'הלנו אתה אם לצרינו', והפעולות הפילנתרופיות הנדיבות ביותר מוסגרו כמילוי חובה במקרה הטוב או כביטוי לרגשות אשמה במקרה הרווח . על רקע זה אפשר להבין כיצד צמחה בימין הישראלי גישה תועלתנית לפיה על ישראל להעדיף שותפות עם נוצרים אוונגליסטים על פני שותפות עם יהודי אמריקה ; שכן, כפי שציין מי שהיה שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, 'נדיר מאוד לשמוע נוצרי אוונגליסט מותח ביקורת על ישראל . ומצד שני [ . . . ] בין היהודים, דמוקרטים ורפובליקנים, יש אחוז גבוה שמגינים על ישראל, אבל יש גם אחוז גבוה מאוד שמבקרים את ישראל בחריפות' . 18 'עד כמה ועד היכן ישארו יהודי אמריקה יהודים ? יהודים לפי מה ? יהודים בגלל מה ? ', תהה ס . יזהר ב- ,1979 וסיכם כי 'יהדות אמריקה היא יהדות מתרחקת מיהדותה יותר משהיא מתקרבת ; מתקררת יותר משהיא משמרת חומה, ונמסה והולכת יותר משהיא מתגבשת' . 19 כעבור כארבעה עשורים, ב- ,2017 כאילו המשיכה אותו אשת ציבור אחרת, סיון רהב-מאיר : 'השאלה היא לא היחסים עם יהדות ארצות הברית, אלא האם תהיה בכלל בעתיד יהדות בארצות הברית', כתבה בהתייחסה למשבר הכותל, ולבסוף פסקה : 'יהדות אמריקה נכחדת ומצטמקת, מאבדת קשר ליהדות ולציונות ולישראל' . 20 קשה לחשוב על שתי דמויות קוטביות יותר מאשר מייצגה של ישראל ה"ישנה", הסופר החילוני ואיש תנועת העבודה ס . יזהר, ונציגת קבוצות העילית החדשות, אשת התקשורת הימנית שחזרה בתשובה סיון רהב-מאיר ; אך בהקשר זה רב הדמיון על המפריד . גם יזהר וגם רהב-מאיר 'תיווכו' את יהדות אמריקה לישראלים, אך עשו זאת בעיקר דרך הפריזמה של האיום על הזהות וההמשכיות היהודית . אין מדובר בשוללי גולה קיצונים . בהזדמנויות אחרות הם אף עמדו על חיוניותה וכוחה של היהדות האמריקנית, אבל גם את העוצמה הם ציינו בליווי של סימן שאלה . על יסוד תמונת מצב מקובלת זו נתפסה בדרך כלל השפעתה של יהדות אמריקה על החברה הישראלית כשקופה במקרה הטוב וכחצופה במקרה הרע . שכן, איזו 17 דוגמה לשיח כזה אפשר למצוא למשל בסדרת הכתבות 'יהדות אמריקה', שפרסם בעיתון הארץ שליחו לארצות הברית אליהו סלפטר בשנת 1955 . עמדותיו של סלפטר, ניצול שואה יליד צ'כיה שעלה לארץ ב- ,1949 היו אופייניות במידה רבה לישראלים רבים שהביטו של יהדות אמריקה מבחוץ . 18 עמית סגל, 'ביידן חבר ותיק של ישראל, אבל המדיניות שלו מסכנת אותה', מקור ראשון , 2021 . 5 . 18 . ראו גם : יזהר הס, 'העדפת אוונגליסטים על יהודים : כך נראית פוסט-ציונות', שם, 2021 . 5 . 30 ; ג'ודי מלץ, 'הרומן בין נתניהו לטראמפ מערער את הקשר עם יהודי ארה"ב', הארץ , 2017 . 11 . 10 . 19 ס . יזהר, 'על יהדותם של היהודים', מגוון , 39 - 40 ( 1979 ) , עמ' 4 - 9 . 20 סיון רהב-מאיר, 'האם הדור הצעיר היהודי בארה"ב בכלל יודע מהו הכותל ? ', ידיעות אחרונות , 2017 . 7 . 2 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא