|
|
עמוד:10
עדי שרצר, עופר שיף 10 מנשות הכותל, שחשוב לי פלורליזם דתי ? האם הדברים שמעסיקים אותך מעסיקים אותי ? האם בכלל איכפת לך מה מעסיק אותי ? [ . . . ] בעוד שאני לא חוסך משאבים כדי לתמוך בך פוליטית וכלכלית, נראה לי שאם יהדות צפון אמריקה תתמוסס, חלילה, ותיעלם כמו קרחון בקוטב, אתה תמשיך בחייך כאילו דבר לא קרה . 10 אף שהישראלוצנטריות וההתעלמות מיהודי אמריקה שמתאר קוסגרוב נראות 'טבעיות', הן אינן מובנות מאליהן . במישור האישי והארגוני גם יחד בלטה נוכחותה של יהדות אמריקה בישראל עוד בטרם הקמתה . לא רק דייויס והלקין שאוזכרו קודם מדגימים זאת, אלא גם דמויות מרכזיות הרבה יותר . יהודה לייב מאגנס, הנרייטה סאלד וגולדה מאיר היו עולים מארצות הברית שמילאו תפקידי מפתח בציבוריות הישראלית . מנהיגים חשובים אחרים במשך השנים ובהם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, יצחק רבין, בנימין נתניהו ונפתלי בנט, שהו תקופות זמן מעצבות בארצות הברית והושפעו מהיהדות שהתפתחה בה . מוסדות פילנתרופיים יהודיים-אמריקניים דוגמת הדסה, הג'וינט, המגבית המאוחדת והפדרציות היהודיות, עיצבו ( ובמידה רבה עדיין מעצבים ) את חייו של האזרח הישראלי והשפיעו על שירותי החינוך, הבריאות והרווחה שלו . רעיונות מרכזיים ביהדות הישראלית — התחדשות יהודית, פמיניזם דתי, יהדות לא-אורתודוקסית, ומנגד גם שמרנות יהודית ואף כהניזם — מקורם בארצות הברית ויובאו לארץ . דייויס עצמו, שעם ספרו פתחנו, היה חלק מחוג של מלומדים ( שכלל בין היתר את שלמה פוקס, אברהם אינפלד, אביתר פריזל, אלון גל ואחרים ) שביקשו לשנות בפעילותם המחקרית-חינוכית את האתוס הישראלי ביחס אל יהודי התפוצות, ופעלו כדי להעמיק את היכרותם של הישראלים עם יהדות אמריקה . כיצד קרה, אם כן, שלא ייוחדה תשומת לב לכיוון ההשפעה ההפוך — מיהדות אמריקה לישראל ? כיצד קרה שהשיח הפופולרי והאקדמי שעומדים על נוכחותן והשפעתן של תפוצות שונות בישראל, מדלגים בדרך כלל על יהדות אמריקה ? אנחנו מבקשים להציע לשאלה זו כמה תשובות משלימות . ראשית, למרות ההסכמה הכוללת על ייחודה של יהדות אמריקה, נטו דייויס וחוקרים אחרים לדון בה כקהילה מושפעת ולא כקהילה משפיעה, ושמו דגש על גורמים חיצוניים שונים שעיצבו אותה : הסביבה הלא-יהודית, יהדות גרמניה והרפורמציה, היהדות המזרח- 11 יתר על כן, הגות יהודית-אמריקנית שביטאה את הערכים והתפיסות אירופית ועוד . הייחודיים לה, תורגמה לעברית במשורה ולא פעם באיחור ניכר, שנים רבות אחרי פרסום המקור . כך, כאמור, ישראלים רבים אינם מכירים את המבנה הדתי, הארגוני והתרבותי הייחודי לקהילה, את הדמויות המרכזיות בה ואת הישגיה . כפי שציין מיכה גודמן, 'הזרם המרכזי של החברה הישראלית איננו מבין את הדינמיקה הפנימית של הקהילות היהודיות 10 אליוט קוסגרוב, 'בכלל אכפת לכם מאיתנו', הארץ , 2014 . 2 . 25 . 11 נוסף על שני ספריו של דייויס ראו למשל : אריה גרטנר, הישוב היהודי בארצות הברית : מראשיתו ועד ימינו , הקיבוץ המאוחד, תל אביב תש"ם .
|
|