|
|
עמוד:13
דכה ריש 13 שירים בעלי הקשר פוליטי, תירוץ שהיה עשוי להניח את הדעת . כל הסבר לא ניתן . אבי גם מעולם לא רואיין ב'קול ישראל', על אף היותו עיתונאי, פובליציסט, דוקטור לפילוסופיה ואיש בעל ידיעות רחבות ויכולת התבטאות נדירה . המשפט היחיד ששמעתי בקולו המוקלט של אבא ב'קול ישראל' היה : "כמה יפים מימי הבוספורוס והדרדנלים . . . ״ משפט זה הוקלט ושודר בעת סיור עיתונאים בטורקיה שאבא השתתף בו . מילים אלה שודרו כאילו יצאו מפיו של מדריך טיולים, לא מפיה של דמות חשובה במחנה הימין . האם אבא לא היה אישיות מעניינת, בלשון המעטה ? ודאי שכן, אבל הימים היו ימי שלטונו של בן-גוריון, ותחנת 'קול ישראל' הייתה מחלקה במשרד ראש הממשלה . לא היה צורך ב'רשימה שחורה' רשמית, ואני מניח כי היה מוסכם על העורכים הבכירים שאין לראיין את אבא . הוא לא השתייך למחנה ה'נכון' . האם בקשת ידידינו להשמעת שיר בית"ר נעשתה מתוך תמימות או מתוך התרסה ? אינני יודע, אך היה זה, ככל הזכור לי, המפגש הראשון שלי עם המשמעות החשובה, שלא לומר העול, שהצמידו יריבי אבי לשם משפחתי . בהיותי נער לא הבנתי לגמרי מדוע לא שודר השיר לכבוד יום הולדתי, אבל הינה מה שנחקק בתודעה ולא התערפל במרוצת השנים : אני הולך בעולם שבו שם משפחתי מנואץ . להיות בנו של אב"א אחימאיר : אויב פוליטי מר, שנוא שיש לנדותו, להוציאו מן המחנה . על שמם של הרוגי מלכות צילו של אבא מתחיל כבר משמי הפרטי, ואפילו משני שמותיי שניתנו לי בעת לידתי ביולי 1938 : שלמה יעקב . כך כתב אבי על הדף הראשון בספר תנ"ך, מייד לאחר צאתי לאוויר העולם . בראש העמוד עדיין מופיעות בכתב ידו אותיות קטנות, עגלגלות ובהירות :
|
|