|
|
עמוד:8
הפסיכולוגיה של הטוטליטריות 8 גורמים מסוכנים מכדי להתמודד עמם באמצעים מיושנים . "המעקב וההתחקות" הטכנולוגיים אחר אוכלוסיות שונות נהפכו מקובלים במידה רבה יותר ויותר, ואף נתפסו כנחוצים . החזון הדיסטופי של הפילוסופית היהודייה-גרמנייה חנה ארנדט צץ באופק החברה : היווצרותה של טוטיליטריות חדשה, שכבר לא הונהגה בידי "מנהיגי כנופיות" צבעוניים כמו יוסף סטלין או אדולף היטלר, אלא בידי בירוקרטים וטכנוקרטים אפרוריים . באותו בוקר של חודש נובמבר כתבתי את טיוטת התוכנית לספר שבו אחקור את השורשים הפסיכולוגיים של הטוטליטריות . באותה עת תהיתי : מדוע טוטליטריות כצורת משטר הופיעה לראשונה רק במחצית הראשונה של המאה ה- 20 ? יתרה מכך, מה ההבדל בינה לבין הדיקטטורות הקלאסיות של העבר ? מהותו של הבדל זה, הסתבר לי, נמצאת בתחום הפסיכולוגיה . דיקטטורות מבוססות על מנגנון פסיכולוגי פרימיטיבי, כלומר יצירת אקלים של פחד בתוך האוכלוסייה על בסיס הפוטנציאל הברוטלי של המשטר הדיקטטורי . לטוטליטריות, לעומת זאת, יש שורשים בתהליך הפסיכולוגי החתרני של היווצרות המון . רק באמצעות ניתוח של תהליך זה נוכל להבין את דפוסי ההתנהגות המזעזעים של אוכלוסיות שעברו טוטליטריזציה, כולל היענות מוגזמת של בני אדם להקריב את האינטרסים האישיים שלהם מתוך סולידריות עם הקולקטיב ( כלומר, ההמונים ) , חוסר סובלנות עמוק כלפי דעות וקולות אחרים, ורגישות בולטת לשטיפת מוח פסבדו- מדעית ולפרופגנדה . היווצרות המון היא למעשה סוג של היפנוזה קבוצתית שהורסת את המודעות העצמית האתית של בני אדם ונוטלת מהם את יכולתם להפעיל חשיבה ביקורתית . תהליך זה הוא בעל אופי חתרני : רוב בני האדם אפילו לא יבחינו בַּתנועה לעבר משטר טוטליטרי . אנו מזהים טוטליטריות בעיקר עם מחנות עבודה, ריכוז והשמדה, אבל אלה הם רק השלבים האחרונים והמבלבלים של תהליך ארוך ומדורג .
|
|