מבוא: שימוש בכינויי-סתר בישוב היהודי בטרם מדינה

עמוד:יא

מראשית היה לכל חבר "הגנה" מספר אישי, שהיה מורכב ממספר יחידתו ומספרו של האיש באותה יחידה . רק למפקדים ולממלאי­ תפקידים ניתן כינוי במקום שמם הנכון . באצ"ל ובלח"י ניתנו כינויים לכל חבר, אף לנערים ולטוראים . יתכן כי הדבר נבע מהשוני שבגישה לתפקידם של הארגונים : ה"הגנה" בהתפתחותה היתה צבא המדינה בדרך, אמנם לא ליגאלי כלפי השלטונות, והקיפה רבבות, ולכן קבעה כינויים רק לאותם פעילים שהופעתם בפני אנשיהם או איזכורם בכתב בפקודות או בדיווחים בשמותיהם הנכונים היתה עלולה לסבן אותם או את פעילותם . יש שנקבעו כינויים לאיש ויש שנקבעו לנושא­תפקיד, וכאשר החליף איש את תפקידו או את מקום פעולתו, השתנה גם כינויו . ואילו האצ"ל והלח "י ראו עצמם מיסודם במחתרות מסוגרות ומספר חבריהם, שהיה לא רב יחסית, איפשר להעניק כינוי לכל איש . בחקרי מחתרות בעולם אין עוד לקסיקון כינויים . והדבר גם מובן, שהרי לא היה בשום עם ארגון צבאי מחתרתי שפעל פעילות מאורגנת ונרחבת כל­כך, זמן ממושך כל­­כך, על פני ארצות, יבשות וימים והקיף רבבות כמו ה"הגנה" העברית בארץ­ישראל, על שלוחותיה . בחלק מאותן שנים פעלו, בנפרד ובדרכם שלהם, גם האצ"ל והלח"י, וגם להם כינויים שלהם . תהינו איפוא רבות על דרך עריכת הספר ופרטיו ­ ובעיקר האם לכלול בו גם את סיפור המעשים הנקשרים בכל איש או ענין הנזכרים בו . אבל בכך היינו חורגים מן המטרה שהצבנו לעצמנו ופולשים לתחומי ספר ביאוגרפי או היסטורי ­ ונמנענו . כאשר ניגשנו למלאכה לא שערנו מה נרחב הוא השדה שאנו נכנסים אליו . נתברר לנו כי אותו כינוי עצמו צמוד לאנשים שונים ובארגונים שונים, וכדי למנוע טעות מן המעיין עלינו לכלול את כולם . נוסף לכינויים לאנשים נקבעו כינויים לאתרים, בארץ ובחו"ל, וכן לכלי­נשק ולאביזריהם, ליחידות ולארגונים אזרחיים, יהודיים ולא יהודיים, בארץ ובחו"ל, וכן לפעולות ולעניינים הקשורים בשלטון שהיה הכרח לדון בהם באמצעות התקשורת, בכתב או בשיחות­טלפון . כינויים אלה צריכים היו להיות פשוטים ותמימים לכאורה, שלא יעוררו כל חשד . כאשר אירע או נתעורר חשש, שהכינויים, או מישהו מבעליהם, נתגלו לשלטונות, מיהרו להחליף את הכינויים לאנשים, לכלים, למקומות ולמוסדות, ­ החלפה כוללת או חלקית . לעתים נערך שינוי כזה ב"הגנה" כדי לבלבל את המשטרה והבולשת, וגם את הארגונים היהודים, שגם הם עקבו אחרי מעשיה . כיצד נקבעו הכינויים ? אין לקבוע מסמרות לכך . לעתים נקבע הכינוי על­פי דמיון צלילי, שקל לזכרו, כמו די . די . טי, לטי­ ^ ךטי, ידידתי ­ לדיר א­זור : לעתים ­ נקבע כינוי על­פי אסוציאציה של התוכן, למשל, שמו של שר­המושבות אורמסבי­גור הזכיר את אדמות הגור בעבר­­הירדן ) שאז דנו על התישבות יהודים בהם ( , ועל­כן כונה בשן, ועאלי מאהר השר המצרי כונה זריז . י"א

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא