|
|
עמוד:12
12 ענת רובינשטיין תחנות בחייו האישיים המקצועיים, שהתבוננות בהן מאפשרת העמקה בתהליך שעבר בהפיכתו למשכיל . תולדות חייו הולכים יד ביד עם תולדות העיר אודסה בתקופה הנדונה . הקריאה בטקסטים האוטוביוגרפיים תיעשה בצורה ביקורתית ותוך כדי הצלבת מידע ממקורות אחרים, בהם כתבי זיכרונות, ספרים ומאמרים של דמויות שהכירו את מינקובסקי מקרוב . חלקו השלישי של הספר יעסוק בהגותו של מינקובסקי . חלק זה יסתמך על מאמרים שפרסם בעיתונות העברית ובכתבי עת אחרים בעברית, רוסית, יידיש וגרמנית, וכן על טיוטות כתבי יד שלא ראו אור המצויות בארכיון מינקובסקי בספרייה הלאומית בירושלים . הגותו הקיפה קשת רחבה של נושאים . חלק נרחב מפרסומיו נגע ישירות למוזיקה, אולם הוא עסק בכתביו גם בנושאים היסטוריים, לאומיים, אסתטיים ואחרים . הוא נהג לנהל פולמוסים שהתפרסמו בהמשכים בכתבי העת מול חזנים והוגים אחרים בענייני מוזיקה ובענייני השעה, ולא אחת אף הגיב בחריפות רבה כאשר הנושא נגע בנימי נפשו או עורר בו תרעומת . במרכז הדיון יעמדו שני נושאים : הראשון הוא יחסו של מינקובסקי לחזן ולמלחין סלומון זולצר, שחולל מהפכה במוזיקה לבתי הכנסת במחצית הראשונה של המאה ה- 19 בווינה, ולמעשה סלל את הדרך לרפורמה מוזיקלית במוזיקה הליטורגית היהודית . בנוסף, יתמקד הפרק בסוגיית התנגדותו של מינקובסקי להקלטות . סוגיה זו ואחרות המובאות בכתביו, מתכנסות לשאלת חיפוש ושימור האותנטיות של המוזיקה היהודית לאור אתגרי המודרנה ומשמעותה ותפקידה של אותה אותנטיות מוזיקלית בעיצוב הרעיון הלאומי . עיון ביצירותיו של מינקובסקי לבית הכנסת, שנאספו עד כה מכתבי יד ומדפוסים, מראה כי הן משקפות את עולמו המוזיקלי הרחב, המגוון והרב-סגנוני . אין יצירה אחת דומה לרעותה . הן מורכבות כמעין פסיפס סגנוני, ובעיקרן מבוססות על ההרמוניה המערבית, כולל מהלכים הרמוניים שהיו נהוגים במוזיקה
|
|