|
|
עמוד:12
שני מאגרים מקוונים בחסות הספרייה הלאומית שבירושלים . התיעוד הביבליוגרפי היה שלב ראשוני, הכרחי, כבסיס וככלי עזר למחקר היסטורי אובייקטיבי כולל ומקיף של התרבות העברית . על בסיס הרישום הביבליוגרפי הראשוני התפתחה חקירה ביבליוגרפית שעל פיה תוקנו טעויות, נמצאו חיבורים ומהדורות שלא נרשמו, נוספו פרטים ביבליוגרפיים למהדורות מסוימות וכיו"ב . מבחינת היקפו של הרישום הביבליוגרפי ומבחינת הדיוק נוצר בסיס איתן לחקר הספר העברי . אם קודם היה נתון עיקר העיסוק הביבליוגרפי לחשיפת אוצרות התרבות של העם היהודי ולרישומם, הרי שעתה, משנוצר הבסיס, התפנתה שעתו של המחקר לרדת לפרטי תולדותיו של הספר העברי ולגלגוליו הן מבחינת צורתו והן מבחינת תכניו ותפוצתו . על בסיס הרישום הביבליוגרפי התרחב המחקר בתולדות הספר העברי לדיון בספר כסוכן תרבות ולחקר תקופה היסטורית של חֶברות עבר באמצעות התוודעות ליצירות הספרותיות שלהן, יצירות ספרותיות שזכו לתהילת עולם בצד יצירות עממיות, אנונימיות, אזוטריות ששרדו את השנים . נעשה ניסיון להבין תהליכים תרבותיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים באמצעות ההיסטוריה של הספר . נוצרה תשתית ראויה למחקר מדעי, והיא הפקיעה את חקר הספר העברי מידי הביבליוגרפים והביאה חוקרים רבים, מדיסציפלינות שונות, לחקור בשדה הביבליוגרפיה של הספר העברי . עליהם נוכל למנות את חוקר התלמוד ישראל תא‑‑שמע ז"ל, ויבדלו לחיים ארוכים זאב גריס חוקר מחשבת ישראל, ההיסטוריון אמנון רז‑‑קרקוצקין ואחרים . הדיון במשתנים הביבליוגרפיים החל גורר את המחקר למחוזות חדשים, לדיון בדמויות שמאחורי הקלעים, ועתה הספר נבחן שנדפסה באות עברית מראשיתו של הדפוס העברי ועד לשנת תש"ך ( 1470 ‑ 1960 ) . אסתר לפון - קנדלשיין 12
|
|