|
|
עמוד:12
12 או כלי ( עציץ ) מלאכותיים, שכבר תוּבנתו על – ידי מערכת ההכרה האנושית" . גם אסופה זו היא מקום של זיכרון, "עדוּת היסטורית המבוססת על קיום חומרי" . רבדי הקיום החומריים והרגשיים, הנפשיים והאינטלקטואליים, אינם מסתיימים באחת אלא ניתקים בזה אחר זה, עד שגם החיוך נעשה עדוּת היסטורית לחתול שהיה . וגם בתוך השתיקה והלא – כלום מופיעים תמיד המלמול, הלהג, הנביחה, מצמוץ הנשיקה וצלילים כבושים אחרים . בדומה ל"כלה" של דושאן, מושא תשוקתם של "הרווקים", הם אינם אלא "אד, עִקבה, דבר – מה שכבר שינה מצב צבירה ועד מהרה יתגלגל לצורה אחרת" . אנחנו מבקשים להודות לאנשים ולמוסדות שאלמלא תמיכתם לא היה הספר מגיע לכלל מימוש, ובראש ובראשונה לעמית גורן, על שותפותו לאורך כל שלבי העשייה המורכבת והמפותלת . לילדיה של שרית, בבת – עינה, אלה, יהלי וניל - ספר זה הוא שלכם . בצער עמוק אנו מודים לחברנו איתן הלל ז"ל, שחיפש כל דרך ונתיב אפשריים לסייע ותרם לפרויקט בדרכו הנדיבה והטוטאלית, המיוחדת רק לו . עזרתו צרורה בלבנו, והשימוש שנעשה כאן בתצלומיו המקוריים והנדירים, שתיעדו את עבודותיו של עאסם אבו – שקרה, הם הנצחה יקרת – ערך לתמיכתו . תודה לבית לאמנות ישראלית במכללה האקדמית תל – אביב—יפו, בניהולה של עידית עמיחי, ולקרן יהל - ליאון רקנאטי, שנתנו לנו רוח גבית כבר בתחילת הדרך ; למועצת הפיס לתרבות ואמנות ; למרכז הספר והספריות במשרד התרבות והספורט ; וכן לברכה בן – ימי, גיל אגמון, יגאל אהובי, תמנע רוזנהיימר, איריס ריבקינד בן – צור, עדנה ואביטל פאסט . תודה מיוחדת לאמיתי מנדלסון, יאיר טלמור, יעל ברשק ועופרית רוזנברג ממוזיאון ישראל, ירושלים, על הירתמותם והנגשת החומרים שברשותם ; לסרחיו אדלשטיין ודיאנה שואף מהמרכז לאמנות עכשווית ( CCA ) , תל – אביב ; לעו"ד תומר דניאל על הטיפול הכספי ואורך הרוח ; וכן לאסתר ברק, עמית אפרת – קדוש, דריה קסובסקי, נירית מיטרני וארכיון "הארץ" . תודה מקרב לב לאורי דסאו, שתרם לספר מאמר מסכם השופך אור על מפעלה הייחודי של שפירא, כמי שעשייתה ההגותית והאוצרותית הזינה - באופן סביל ופעיל, ובזמן אמת - את צמיחתו – שלו כאוצר ; ולבסוף תודה גדולה לאמנים ששיתפו אתנו פעולה, מתוך אחריות והוקרה לנדיבותה ותרומתה של שרית שפירא להם, ליצירתם, ולאמנות הישראלית ככלל .
|
|