|
|
עמוד:8
8 הקדמה למייצגים של מורשת תרבותית הראויה לשימור . גם ארגוני שימור מורשת עולמיים מכירים בחשיבותם הייחודית של אתרי הספורט . יש לציין במיוחד את החלטתה של המועצה הבין-לאומית למונומנטים ולאתרים ( ICOMOS ) להכיר בכך שמקומות ספורט חיוניים לחשיפה, להכרה ולשימור של מורשת תרבותית . דוגמה נוספת היא הכללה תדירה של אתרי ספורט ברשימת האתרים הראויים לשימור על ידי הקרן הלאומית לשימור ההיסטוריה בארצות הברית . הכרה זאת מצויה גם בקרב מרבית הקהילות המקומיות אשר רואות במקומות אלו סמלים עירוניים המקדמים תיירות מקומית ובין-לאומית . חלק מהערים המתוירות ביותר בעולם, מבוסטון ועד ברצלונה, יכולות להתפאר בכך שמתקן הספורט המקומי הוא האטרקציה התיירותית המובילה שלהן . בהתחשב בפופולריות העולמית של הספורט, לשימור אתרי ספורט יש פוטנציאל להגיע למגוון קהלים שאחרת עלולים לא לחוות אתרי מורשת כלל . הקניית משמעות תרבותית לאתרי ספורט קשורה אמנם בעיקר למדינות מסוימות כגון ארצות הברית, אוסטרליה ואנגליה, אבל מה שמוכיח פ ה , ש ם ו ב כ ל מ ק ו ם הוא שחקר אתרי ספורט הוא בעל ערך גם במדינות נוספות . ישראל ידועה בתור מדינה המשופעת באתרי מורשת ; ניתן אף לומר כי בתוך גבולותיה של המדינה נמצאים אתרי המורשת החשובים ביותר בעולם . מה שהספר הנוכחי מלמד הוא שתחום הספורט חייב להיות כלול במאמצינו להבין את התרבות הישראלית בעבר ובהווה, ושלאתרים שבהם מתקיים ספורט יש ערך וחשיבות תרבותית . מה שמייחד את אסופת המאמרים המרכיבים את הספר הנוכחי הוא הדרך שבה העורכים אור לונטל ואודי כרמי מתייחסים אל אתרי הספורט — הם אינם מתמקדים רק בהיבטים האייקוניים, המונומנטליים או המקצועניים שלהם, אלא מביטים עליהם בדרך הוליסטית . במסגרת ההתייחסות למגוון ההקשרים של אתרי הספורט — בהם מפעל צליחת הכנרת ; הבריכה במבנה הקזינו בחיפה ; אצטדיון וסרמיל בבאר שבע ; המפגש של הקהילה עם אצטדיון קריית חיים ויצירת תרבות הגוף בכפר גלעדי, הספר הנוכחי מתעמק גם ביחסי הגומלין שבין משתתפים לצופים במקומות אלו ובמשמעות הניתנת להם, ולא רק בשלל הענפים והמקומות .
|
|