|
|
עמוד:8
1 בנוסף לכך שאנו לימוד בינה מלאכותית עושה אותנו חכמים יותר . לומדים תחום חדש, הרי שבניגוד לתחומים אחרים כגון פיזיקה, שבהם אנו מתמחים בנושא מסוים, כאן אנו לומדים דבר‑‑מה גם על עצמנו, לומדים כיצד אנו חושבים, כיצד אנו פותרים בעיות וכדומה . לבינה מלאכותית ישנו קשר חזק לתחומים אחרים כגון מדעי המוח, פסיכולוגיה קוגניטיבית, קוגניציה, כלכלה, תורת המשחקים ועוד . הניסיון להבין כיצד אנו חושבים הוא משותף לתחומים האלו . גם כיום רעיונות חדשים וטובים בתחום מגיעים מאנלוגיות לשיטות חשיבה בתחומים משיקים אלו . העיסוק בבינה מלאכותית מעורר שאלות פילוסופיות כבדות כגון מה עתידו של התחום, האם באמת ניתן יהיה בסופו של התהליך להגיע לבינה אמיתית ( "חזקה" ) ? אלו תכונות אנושיות לא ניתן לדמות במחשב ? אלו סכנות טמונות בטכנולוגיה הזאת ? אלו בעיות אתיות עולות מהשימוש בה ? ועוד . אני מאמין כי לא ניתן לדון ברצינות בשאלות האלו מבלי לנסות להבין את עיקרי הטכנולוגיה, מבלי לצלול מעט פנימה ; אחרת דומה הדבר לעיסוק בפילוסופיה של המדע מבלי להכיר כלל שום תחום במדע, עיסוק שהופך להיות עקר . אביא כאן סריקה מהירה של פרקי הספר . הפרק הראשון עוסק ברשתות נוירונים . אחד התחומים הבולטים ביותר בבינה מלאכותית בשנים האחרונות הוא תחום רשתות הנוירונים . מודל רשתות הנוירונים נולד ב‑‑ 1957 מתוך כוונה לדמות רשת נוירונים אמיתית . ככל שהזמן עבר, היילוד התנתק מחבל הטבור והפך להיות מודל עצמאי . שיטת הלימוד ה‑‑ Back Propagation ( או חלחול אחורנית של הטעות ) , הייתה ידועה זה מכבר . סיבוכיות החישוב היא זו שעצרה את התפתחות התחום שנים רבות . רק הצירוף של 1 . 1984 , P . Winston , Artificial Intelligence , Adison ‑ Wesley בעז תמיר 8
|
|