|
|
עמוד:8
חיים שפירא | 8 לצאת מן המיטה, הסיכוי לא גבוה דיו ; כאשר אני מכין את ארוחת הבוקר אני שם לב שהגבינה האהובה עליי מורכבת — לצערי הרב — מ- % 38 שומן ומכילה 450 קלוריות לכל 100 גרם ; בדרך לעבודה אני מפעיל את אפליקציית WAZE ששולחת נתונים, כמו מיקום ומהירות, מכל המשתמשים לכל המשתמשים כדי לזהות עומסי תנועה ולהתריע על מכשולים בכביש ומצלמות מהירות ; נורת אזהרה במכונית שלי מתריעה כי חסרים % 4 שמן מנוע ; וכשאני מגיע לעבודה אני פותח את עיתון הבוקר — בעמוד הראשי יש סקר בחירות חדש ולא מחדש, בעמודי הספורט — נתונים וטבלאות והמוסף הכלכלי כולל גודש סטטיסטי לא מבוטל . אני סוגר את העיתון ויוצא לשיטוט ברשת . הירחון האינטרנטי שאני מנוי עליו החליט להשכיל אותי בנתון סטטיסטי די מהמם — אחד מכל 400 האנשים החיים היום בעולמנו הוא צאצא של ג'ינגיס חאן ( אף כי מאחר שיש לי העדפה ברורה לאופניים על פני סוסים, הסיכוי שאני אחד מהם נראה לי קלוש ביותר ) . בערב אני צופה במהדורת החדשות — כמות הנתונים והמשפטים בעלי ניחוח סטטיסטי מובהק שמזרימות לי מגישות החדשות, עצומה . בוודאי יצא לכם לשמוע לא פעם ולא פעמיים במהלך ערב אחד משפטים כגון : "לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השכר הממוצע בישראל הוא . . . ", "מדד תשומות הבנייה עלה השנה בצורה ניכרת", "לפי OECD ישראל היא אחת המדינות עם רמות גבוהות במיוחד של חוסר שוויון", "בישראל אחוז הסטודנטיות הלומדות במוסדות להשכלה גבוהה גבוה מזה של הסטודנטים לא רק לתארים הראשון והשני, אלא גם ללימודי תואר שלישי" ( אגב, זה אכן כך ) . . . ומה לגבי מושגים כמו "מדד העוני" או "מדד יוקר המחיה" ? איך מחשבים אותם ?
|
|