|
עמוד:14
14 בילו בליך על שלוש מטרות מקובלות בשימוש במודלים : 1 . שימוש במודל שתכליתו להזכיר לנו דבר שאנו מכירים, מודל שמייצג את המקור ומעלה בזיכרוננו כיצד נראה המקור ; 2 . מודל לצורכי מחקר וגילוי ; 3 . מודל לצרכי הסברה . לפי ההגדרה המילונית לא חייב המודל להידמות בתכונותיו לדבר שאותו הוא מבקש לייצג, אך הוא חייב לכלול את מיפוי היסודות שמבקשים לייצג בתבנית המודל . על פי טענה נוספת בהגדרת המודל במילון פונטנה : "בדרך כלל מאבדים המודלים משהו מסביכותו של המקור . אך אם אבדן פרטים זה אינו 3 רלבנטי למטרת הייצוג הרי שהמודל הוא עדיין אמצעי יעיל" . ספר זה שם לו למטרה לעסוק במודל הארכיטקטוני כמקרה פרטי . נראה כיצד אובייקט ייחודי זה מופיע בצורות שונות ובמצבים שונים, בשימושים שונים ולמטרות מגוונות . בהסתמך על חוקרים והוגים בתחומי הארכיטקטורה, האמנות והפילוסופיה יציג הספר הגדרות לסוגי מודלים שונים . מחברים והוגים כמו ויטגנשטיין ( Wittgenstein ) , גומבריך ( Gombrich ) או וארטובסקי ( Wartofsky ) רואים את המודל כאובייקט שתווי פניו רבים, והוא יכול להופיע כסכמה, כתמונה או ככל אמצעי חזותי אחר, המייצג רעיון או מצב עניינים מסוים . תפקידו של המודל למסור מידע או ליצור דיון בסוגיה מוגדרת . וארטובסקי מניח שהמודלים הם חפצים שכליים, המייצגים עבורנו את מעשינו, הם משערים מצבי פעולה, חוזים ומתארים אירועים שונים . המודל, לטענתו, הינו ייצוג העוסק בהפניה ובמשמעות - ומהווה, על כן, מתווך בתיאוריה ואמצעי לרכישת ידע . וארטובסקי מרחיב את הגדרת המודל וטוען שכל דבר יכול להיות מודל של דבר אחר, בתנאי שקיים ביניהם גורם משותף וקיימות תכונות רלוונטיות להתייחסות ביניהם . ברקע נמצאת החשיבה שלנו, שהופכת את האחד למייצג של השני . גומבריך מגדיר את המודל כאובייקט תחליפי, כזה שיש לו הוראה או כותרת הקובעת את ההתייחסות . המודל הוא מסוג האובייקטים שנמצאים עם האדם מראשית התרבות ושלהם הוא העניק תכונות ומשמעויות
|
|