|
|
עמוד:14
14 רונית מרזן כיווני המחקר בנושא הלאומיות ויחסיה הסבוכים עם הדת פורסמו מחקרים רבים שכתבו היסטוריונים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, פילוסופים ומדעני מדינה . מגוף המחקר עולה שקשה להגיע להכללות בנושא, ולכן הזרם המרכזי של המחקר בתחומים אלה נוטה לחקור את הקשר בין דת ללאומיות על רקע האזור והתקופה שבהם התפתחו 7 כדי להבין את חלקה של הדת בעיצוב יחסי הגומלין בין השתיים . האידיאולוגיה הלאומית הפלסטינית עלינו להכיר תיאוריות סוציולוגיות המסבירות מהן הפונקציות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות שהדת ממלאת בחייה של חברה . מטרת המחקר בספר זה לנתח את הרטוריקה הדתית-לאומית של יאסר ערפאת כמנהיג ארגון שחרור לאומי ( אש"ף ) וכראש הרשות הפלסטינית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה . הניתוח ייעשה על רקע ההבדלים בזמן ובסביבות הפעולה הפוליטיות ( הערבית – אסלאמית, המערבית, הפנים – פלסטינית והישראלית ) , ולאורן של תיאוריות סוציולוגיות, תיאוריות בנושא של שיח ומושגים תיאורטיים הנוגעים ללאומיות . על פי גישת ההגמוניה התרבותית, האליטה הפוליטית בחברה הפלסטינית פעלה לשמר את מעמדה ההגמוני ולקדם את יעדיה הלאומיים והפוליטיים בזירה הבין-לאומית, בזירה הפנים – פלסטינית ובזירת הסכסוך . היא עשתה זאת באופנים שונים . אחד מהם היה על ידי בחירת פן תרבותי - הפן הדתי . הערכים והסמלים הדתיים שבחרה הותאמו למערכות השיח הפוליטיות, החברתיות, החינוכיות-תרבותיות, הצבאיות והתקשורתיות, ושילבו בין האינטרסים והערכים של בני המעמד הנמוך לאלה של האליטה ההגמונית . האוכלוסייה הפלסטינית והאוכלוסייה הערבית והמוסלמית בעולם תפסו ערכים אלה כבעלי משמעות וכשווים 8 מאבק מצד אחד, וכנושאי תועלת ורווח מצד אחר .
|
|