|
|
עמוד:13
13 יאסר ערפאת העברית, ברכישת הקרקעות ובהתחמשות היהודית משנת 1929 ואילך ; הגידול בשיעור האבטלה הערבית, הגירת הפלאחים מהכפר אל העיר והפיכתם לפועלים ארעיים - כל אלה יצרו פיחות בהגמוֹנוּת הנכבדים העירוניים ועוררו ספקות בקרב האוכלוסיה הערבית ביכולתם לקדם עצמאות לאומית ופיתוח כלכלי . קבוצות האופוזיציה, שהציגו אידיאולוגיה אסלאמית רדיקלית ופופוליסטית יותר, משכו את בני הדור הצעיר ואת הפלאחים . הבחירה בערכים כמו כוח ואמונה בישועה בעולם הבא עלתה בקנה אחד עם אווירת הקונפליקטים מבית ומחוץ ועם ניסוח האידיאולוגיה במונחים של זהות, של התנגדות ושל שינוי . הכיבושים ההיסטוריים הגדולים של האסלאם ומות הקדושים של הגיבורים המוסלמים המיתולוגיים נועדו להגביר את נכונות היחיד והקבוצה להשתתף במלחמת קודש 6 ולמסור את נפשם בהגנה על המולדת . התבוסה הערבית במלחמת 1948 ועליית ג'מאל עבד אל נאצר לשלטון במצרים בשנת 1952 עוררו מחדש את ציפייתם של הפלסטינים להקים מדינה ערבית גדולה שתשלב אותם בתוכה ותגאל אותם מחיי הסבל וההשפלה מחוץ לפלסטין . ציפייה זו לא התממשה בשל היעדר הנהגה פלסטינית ראויה, בשל כישלון האיחוד בין מצרים לסוריה בשנת 1961 ובשל התבוסה הערבית במלחמת 1967 . בני הדור הפלסטיני הצעיר בהנהגת יאסר ערפאת הבינו שעליהם ליטול את גורלם בידיהם ולהקים תנועת שחרור פלסטיני שתנהל מאבק מזוין לשחרור הטריטוריה הפלסטינית מידי ישראל . ההנהגה הצעירה הבינה את הערך האותנטי הגלום בסמלים ובמיתוסים הדתיים ממורשת הקרב האסלאמית ומתור הזהב האסלאמי . היא יצרה חיבור בין היסוד האתני הערבי ובין היסוד הדתי האסלאמי כדי לעורר את החברה הפלסטינית ולדרבן אותה להשתתף בשחרור הלאומי ובתהליך שנועד להדיר את הקבוצה האתנית היהודית מפלסטין .
|
|