מבוא

עמוד:12

12 רונית מרזן אוכלוסייה נרחבות מחד גיסא, ולעוצמתו הפוליטית של האסלאם ככלי להשגת לכידות לאומית ולגיטימציה פוליטית להגמונותם מאידך גיסא . לכן הם החלו לשלב מוטיבים דתיים בשיח הלאומי הפוליטי ובמבנים החברתיים והכלכליים ויצרו רצף בין המשטר 3 להיסטוריה, בין המשטר לחברה הנשלטת . קשה לקבוע מתי בדיוק החלה להתפתח זהות פלסטינית, שכן רוב מרכיבי הזהות הפלסטינית רווחו לפני מלחמת העולם הראשונה, ובהם רגש פטריוטי, נאמנויות מקומיות וערביות, רגש דתי, וידיעת קרוא וכתוב . אולם אפשר לומר שרוב החברה הפלסטינית החלה לדמיין את עצמה כקהילה פוליטית בעלת גבולות מוגדרים וזכות לריבונות בראשית המאה ה- ,20 על רקע 4 האיום הציוני להקים בית המנדט הבריטי וההתיישבות הציונית . לאומי יהודי בפלסטין, התמיכה הבין-לאומית והבריטית ברעיון זה, חלוקת העולם הערבי לאזורי שליטה מנדטוריים בריטיים וצרפתיים, ובכלל זה הפרדתה הסופית של פלסטין מסוריה והפיכתה לישות מדינית נפרדת - כל אלה תרמו להתגבשותה של זהות פלסטינית לאומית נפרדת . הערבים הפלסטינים, שקודם לכן פעלו במסגרת התנועה הלאומית הערבית, לא חדלו מפעילותם, אך 5 יריבם התחלף : במקום הטורקים הופיעו הציונים . החברה הפלסטינית, שהייתה ברובה חברה לא משכילה, התקשתה לקלוט את האידיאולוגיה הלאומית הערבית המופשטת . לאורך שנות ה- 20 וה- 30 פיתחה המועצה האסלאמית העליונה, ובראשה חאג' אמין אלחוסיני, שיח לאומי-דתי שכלל בתוכו את הסמלים האסלאמיים : קדושת ירושלים ופלסטין באסלאם, מלחמת קודש, מות קדושים והקמת ח'ליפות אסלאמית . השימוש בסמלים דתיים נועד לגייס תמיכה פוליטית, כלכלית ומוסרית מהקהילה הערבית- האסלאמית, להטמיע את האיום הציוני הנשקף לקיום הפלסטיני ולהניע את הציבור הפלסטיני למאבק נגד הבריטים והציונים . המשבר הכלכלי העולמי, הגידול בהגירה היהודית, בעבודה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר