|
|
עמוד:10
10 יואב יגאל | רוית ראופמן מרכזיים ההכרחיים להבנת האופן שבו אנו מפתחים את גישתנו למעשיות והדרך שבה הן מלמדות על הנפש . תקוותנו היא שאין בפרשנויות שאנחנו מעמידים כדי לרדד את החומר העשיר ועתיר החשיבות העולה מסיפורים מופלאים אלה, שמתוך כל אחד מהם מהדהדת אמת חווייתית . להפך : בניסיון לתרגם את האירועים הפלאיים הנתפסים כ"אמִיתיים" לשפת היומיום המוכרת לנו אנו רואים דרך להעצים את החוויה ולהגביר את הנגישות לאותו עץ נברשות, שעדיין נטוע בפתחו של בית הילדים ועלעליו נעים ברוח .
|
|