|
|
עמוד:14
14 אביחי כהן ואבחן את מידת השפעתו של הדרג הצבאי על אופיין של פעולות אלה ; אעסוק בפערים בין התכנון המקורי שעליו סמך הדרג הצבאי ובין הביצוע בשטח ; ואבחן עד כמה מילאו קציני צה"ל את הנחיות הדרג המדיני ועד כמה פעלו על דעת עצמם . בחינת יחסי העבודה בין הדרגים תאפשר לי לעמוד על השלכותיו של חילוף התפקיד בין בן – גוריון לאשכול במשרד הביטחון ביוני 1963 . בחינה זו תסייע בידי לבחון את הישגי מדיניות התגמול וכן את חסרונותיה, את כישלונותיה ואת מגבלותיה . עוד אסקור את הגורמים שהניעו את מדינת ישראל לפעול כפי שפעלה ולאמץ מדיניות התקפית מסלימה . מה ביקשו קברניטי הביטחון להשיג כשהוציאו אל הפועל מדיניות זו ? מדוע בחרו מחולליה לנהוג כפי שנהגו ולא אחרת ? מה היו השאיפות, המאוויים ואופן החשיבה של קברניטי הביטחון הישראלים, וכיצד השפיעו אלה על אופייה, על היקפה ועל הוצאתה לפועל של מדיניות התגמול, שהייתה חלק ממדיניות הביטחון השוטף בעשור השני ? מעל לכול, אני מאמין שמחקר חדשני זה יסייע בידי לשפוך אור חדש על התהליך ההיסטורי שהוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים ולהוסיף לו נדבך חשוב : הקשר בין מימושה של מדיניות התגמול והוצאתה לפועל ובין התהליך שהוביל לפרוץ המלחמה ביוני 1967 . חיזוק לנחיצותו של מחקר כזה קיבלתי מדברים שכתב החוקר זכי שלום בספרו בשנת 2007 : קשה להשתחרר מן הרושם שבשנים שקדמו למלחמת ששת הימים, הדרג המדיני לא היה מודע למלוא היקפה ואופייה של הפעילות הצבאית לאורך הגבול עם סוריה [ . . . ] השאלה באיזו מידה העמיד הדרג הצבאי את הדרג המדיני בפני עובדות בשטח [ . . . ] מן הדין שתיחקר לעומק שעה שכל המסמכים הנוגעים לתקופה ייחשפו לציבור החוקרים . 3 ואכן רק בשנים האחרונות נפתחו לעיונם של החוקרים שפע של מקורות תיעוד רשמיים על אודות התקופה הנדונה, שרובם היו מסווגים עד כה . שפע המסמכים, בארכיונים שונים בארץ ומחוצה לה, מסייע בידינו לשפוך אור חדש ומרתק על מדיניות התגמול הישראלית, על יעדיה, על הישגיה, ועל מחדליה המדיניים – אסטרטגיים, וכיצד השפיעו אלה על היחסים שבין מדינת ישראל לשכנותיה הערביות . בעיקרו של דבר אין מטרתי בספר לכתוב היסטוריה חדשה על אודות העשור השני, וּודאי שאין בכוונתי להפריך, לנגח ולנפץ דעות אחרות על אודות התקופה, אלא להאיר זווית ייחודית של מדיניות התגמול הישראלית,
|
|