|
|
עמוד:11
11 אוריינטליזם טרום-ישראלי ומציע היבטים השוואתיים בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים אחרים ובין תצלומיהם של צלמים ערבים ואירופים בני תקופתם . מהלך זה נועד להצביע על מגמה אוריינטליסטית רחבה באמנות היהודית המקומית מהעשורים הראשונים של המאה ה – ,20 ביחס למגמות האירופיות והמקומיות, וכן לחדד את מקומו של סוסקין כצלם איקוני של התקופה . נולדתי בירושלים, צעדים מספר מביתו של הוגה המושג "אוריינטליזם" בהקשרו המודרני - החוקר הפלסטיני – נוצרי אדוארד סעיד . כבן למשפחה בעלת שורשים פלסטינים – נוצרים ועולים יהודים גם יחד, הרביתי לעסוק במהלך שנות פעילותי המחקרית באופנים שבהם השיח התיאורטי הישראלי מתייחס למציאות הלאומית, התרבותית והחברתית במזרח התיכון . במסגרת הדיון המסועף בשאלת זהותו של המקום, דומה שמוליכי דעת קהל ישראלים ופלסטינים נוטים, מטבע הדברים, להציג תובנות היסטוריות ותרבותיות מוּטות בהתאמה לאג'נדות לאומיות ואחרות . המחקר הנוכחי מבקש לנקוט משנה זהירות בשימוש השגור והמטושטש – מעומעם בתיאוריות פוסט – קולוניאליות ובתיאוריות אוריינטליסטיות בשיח האקדמי ובהקשרים חברתיים – לאומיים . התבוננות בתצלומי סטודיו מהוקצעים, מתוכננים ומבוימים, שבהם בני העליות הראשונות מצד אחד נראים כמאמצים את מראה בני המקום מן המזרח ומצד אחר מחקים נוהג קולוניאלי – מערבי מובהק של "מופע התחפשות", הובילה אותי לבחון אותם בזיקה לתפיסות הדיכוטומיות ולרטוריקה השכיחה שהתמסדו בשיח הפוסט – קולוניאלי בישראל . ספר זה מציע לבחון את המורכבות התרבותית של ביטויי התפיסה האוריינטליסטית כפי שהתבטאה בראשית המאה שעברה בקרב חברי התנועה הציונית בארץ ישראל, באופנים שאינם מצומצמים להתנשאות המערב על המזרח, או לתפיסות של התנגדות ; במקום זאת המחקר מבקש לפתוח דיון היסטורי מורכב ביחסה של היהדות המזרח – אירופית, שהיא גם המזרחיות
|
|