|
|
עמוד:11
פרי, ראשון / בגווע חזון א ראשית שנות התשעים למאה הי"ט . הזעזוע הנפשי הגדול אשר עבר על היהדות הרוסית בעקב הפרעות הראשונות ) תרמ"א ( שכך . לגזירות של אלכסנדר השלישי התרגלו, והשכבות האמידות אף הסתגלו ועשו חיל . גירוש מוסקבה ) תרנ"א ( הוסיף דמעות חדשות לנאד הישן, הגביר את היציאה לאמריקה ארץ המקלט לנידחים ולנפלטים אך לא הביא אתו מאמצים חדשים לבקשת פתרון . הלהבה אשר העלתה בלבבות העלייה הראשונה ) ביל"ו, ראשוךלציון, יםודהמעלה ( כבר עמדה בדעיכה . חידוש העלייה וההתיישבות הקשור בשמותיהם של יהושע ברזלי,1 זאב ) ולאדימיר ( טמקין 2 ויהושע חנקין 3 ימי יסוד רחובות וחדרה ורכישת שטחים גדולים שלא נתקיימו בידינו לא האריך ימים ונסתיים במפחנפש . הספסרות היהודית והגזירות התורכיות אכלוהו . המפעל הארצישראלי העלוב טובע בדלות של חיבתציון ונחנק בעבדות של האדמיניסטראציה הבארונית . ובגולה אזלתיד ואזלתאמונה . בין החלום הגדול של חיבתציון, בעת היבקע אורה, לבין המעשים הפעוטים של נושאיה ה'יחובבים" אין כל התאם . באופק הרחוק חזון קוממיות ישראל, יציאת מצרים חדשה, יהודים בניחורין עובדים אדמתם ושרויים בנחת, מכבים חדשים, "בית עליון למדעים"; ומקרוב תקוות נובלות, קערות עלובות לאוסף פרוטות שעל הזכות להעמידן בביתהכנסת צריך להשתדל אצל גבאים ולהתרצות אל רבנים; מחלוקת בעניני שמיטה; קטרוגים על ה"קולוניסטים" שאינם נאמנים על שמירת המצוות; חנופה לגבירים, פחד מפני תקיפים, השתעבדות לפקידיו של הנדיב,וקריאות אזהרה לעניים : "אל תעפילו" . חלום הגאולה נאה הוא, אלא שהעניות מנוולתו . ואף האופק עצמו מתערפל . המציאות המרה והעלובה של התנועה משת קפת באמונות ודעות ומקצצת את כנפי החזון . אחדהעם, האידיאולוג הגדול שקם לחיבתציון ומפניו נידחו הצידה לילינבלום 4 ושפ"ר 5 ופינס 6 ויעבץ 7 היה מעריץ את "שלטון השכל", שונא הזיות ובורח מאשליות . רבים ודאי ראו את נגעי הישוב, ומ"מורא האמת" לא העזו לגלותם . רבים חשו בעלבונה 11
|
|