|
|
עמוד:11
ניצחון המבוכה 11 הפלסטינית וגיבושה של האופציה הירדנית, מהווה אף היא אחד מהנושאים המרכזיים הנדונים בספר זה . זהו צעד המהווה סגירתו של מעגל בן רבע מאה במדיניות הישראלית, שראשיתו לאחר מלחמת ששת הימים . בהחלטתו לחתום על ההסכם עם יאסר ערפאת, מנהיג אש"ף, ביצע ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, בחירה אסטרטגית . ההחלטה להכיר בלגיטימיות של אש"ף כמייצג העם הפלסטיני הינה הכרעה אסטרטגית ברורה בין שתי אוריינטציות האופציה בסיסיות שליוו את המדיניות הישראלית בחצי היובל האחרון הירדנית והאופציה הפלסטינית . החלטתו של ראש ממשלת ישראל לנטוש את האופציה הירדנית היא גם הכרה והודאה בכישלונה של המדיניות שנקטו ממשלות ישראל, ובהן גם הממשלה שיצחק רבין עצמו עמד בראשה לפני כשני עשורים ] 1977 1974 [ , בניסיונן להתמודד עם הבעיה הפלסטינית . לכאורה הוחמצה ההזדמנות שנקרתה בפני ממשלת ישראל, בעקבות כיבושי מלחמת ששתהימים, להגיע להסדר מדיני ישיר עם העם הפלסטיני, שרובו ככולו הועמד תחת שליטה ישראלית . בפעם הראשונה מאז 1947 נקרתה בפני קובעי המדיניות הישראלים הזדמנות להכריע את גורל הסכסוך בין שני הלאומים, שראשיתו בסוף המאה ה ,19 ואשר היווה אחד הגורמים המתסיסים המרכזיים בסכסוך הישראליערבי . מהניתוח המוצג בספר זה עולה שלמעשה לא הוחמצה הזדמנות במקרה זה . שני הצדדים ) ישראל והפלסטינים ( לא היו מסוגלים ממילא לקבל באותה תקופה הכרעה לטובת האופציה הפלסטינית . היו דרושים רבע מאה, ושינויים מהותיים בתהליכי גיבושן של החברות והמערכות הפוליטיות הפלסטיניות, הישראליות והירדניות על מנת שקובעי המדיניות הישראלים יוכלו להשלים את המעגל, לנטוש את האופציההאופציה הירדנית ולחזור ולאמץ את בחירתם הראשונה הפלסטינית . נדרשו כשנות דור לפני שממשלה ישראלית הצליחה להגיע להכרעה אסטרטגית ברורה, והשלמה עם האופציה הפלסטינית כבסיס להסדר מדיני בגזרה המזרחית . ראשיתו של תהליך הבחירה בין שתי האופציות מתואר בהרחבה בפרקי ספר זה, ואני תקווה שתהיה זו אחת מתרומותיו להבנת התהליכים המדיניים שאנו ניצבים בפניהם היום, והצפויים לנו בעתיד . החלטותיהם של קובעי המדיניות בתקופה הנוכחית נסמכות במידה רבה על החלטות העבר . קווי מדיניות שגובשו בשנה הראשונה שלאחר מלחמת
|
|