|
|
עמוד:12
כתנועה פוליטיתחברתית חוללה הציונות מהפכה בחיי היהודים בהחייאת הרוח הלאומית ^ והשפה העברית וביצירת רשת חינוך עברי, בצמיחת עיתונות וספרות עברית, בהתארגנות מאות אלפים במסגרות פוליטיות ציוניות למאבק על זכויות לאומיות ואזרחיות, ובהקמת תנועות נוער חלוציות אך המציאות הוכיחה, כביכול, שאין ארץישראל מסוגלת לתת פתרון לשאלות הקיומיות של העם היהודי . המבחן השני לציונות היה בתחילת שנות השלושים, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, והשתלטותם, תוך חמש שנים, על גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה . בארצות אלה חיו למעלה ממיליון יהודים והם הופקרו לרדיפות אכזריות, לשוד, לביזה ולשלילת זכויות אנוש אלמנטאריות . גרמניה "הנאורה" שימשה דוגמה ומופת לארצות מזרח אירופה, כמו פולין רומניה ואחרות, אשר מכבר היתה מושרשת בהן האנטישמיות, ואלה הגבירו את הלחץ הכלכלי והחברתי על היהודים והמריצו אותם לתור אחרי ארצות הגירה כדי למצוא בהן קיום מחדש . אולם בראשית שנות העשרים רוב הארצות שמעבר לים הטילו הגבלות חמורות על כניסת מהגרים, או סגרו שעריהן לחלוטין . עיני היהודים הנרדפים היו נשואות לארץישראל . לקראת המבחן הגדול הזה החלה התנועה הציונית להיערך . ביוזמת חיים וייצמן וחבר תומכיו נוסדה, בראשית ,1929 הסוכנות היהודית, אשר הרחיבה את מעגל תומכי המפעל הציוני מעבר לתנועה הציונית ושיתפה במימון ובאחריות לפיתוח הארץ חוגים יהודיים, לא ציוניים, ובעלי אמצעים והשפעה, אשר לא הזדהו עם מטרותיה המדיניות של התנועה הציונית . מאידך, בתנועת העבודה בארץ ובאגף הפועלים בתנועה הציונית, גברה ההכרה, כי הפיכת התנועה החלוצית לתנועה המונית, שתקיף רבבות ומאות אלפים, היא תנאי להגשמת הציונות ולהכשרת ארץישראל לקראת עלייה גדולה, אשר תבוא בחלקה מתוך כמיהה לאומית עמוקה ובחלקה בשל מצוקה כלכלית וחברתית . וכך, משלהי שנות העשרים ואילך גדלה התנועה החלוצית והקיפה מאות אלפים בני נוער . בכל הדרכים חתרו להגיע לארץ והפעילו לחץ מתמיד על התנועה הציונית להרחיב את יכולת הקליטה ברכישת קרקעות להתיישבות ובהכנת מקומות עבודה . להגשמת הציונות ולמתן תנופה לפיתוח הארץ לא היה די בהרחבת הבסיס הכלכלי, בגיוס הון רב יותר ובהכשרת קדרים חלוציים . מתן חופש פעולה לתנועה הציונית לקליטת מאות אלפי יהודים היה בידי בריטניה, וכדי להניע את ממשלת המנדט להעמיד את ארץישראל בתנאים מדיניים, מינהליים וכלכליים, שיקלו על עלייה רבתי, היה דרוש כוח פוליטי רב והשפעה מכרעת על מקבלי ההחלטות בלונדון . לבריטניה היו אינטרסים גלובליים, שבהם היה לגורם הערבי משקל רב . אמנם, בתוך הממשלה הבריטית ובקרב מעצבי מדיניותה היו, לא אחת, חילוקי דיעות בין אוהדי הערבים לבין אוהדי הציונות, אך כאשר גבר הלחץ הפוליטי הערבי ופרצו מרידות אלימות, הכריעה בממשלתבריטניה הנטייה הפרוערבית והמגמה לסגת מהתחייבויותיה לציונים . כך קרה אחרי מאורעות 1929 הממשלה נכנעה לטרור הערבי ובספר הלבן מאוקטובר 1930 גזרה הגבלות חמורות על רכישות קרקע ועל העלייה, והבטיחה לערבים הקמת מועצה מחוקקת, אשר בחלקה תהיה מורכבת מנבחרים של האוכלוסייה, לפי יחסי הכוחות בין יהודים לערבים . המשמעות 12
|
|