|
|
עמוד:11
11 את ייצוגה של המדינה כנחלה מפלגתית, וזו הייתה נקודת המוצא בהתדיינות בין משה שרת לבין נציגי מפ"ם . משנדחקה מן השירות הדיפלומטי, עשתה מפ"ם מאמץ להקים מערכת קשרים מקבילה לזו של המדינה, כשהיא נשענת על המערכת המסורתית של שליחי תנועות הנוער שפעלו בארצות שונות, בעיקר במזרח אירופה יעדה העיקרי של מפ"ם במגעי החוץ שלה . עם חיסול הפעילות הציונית במזרח אירופה, עברה פעילותה הדיפלומטית של מפ"ם לליגות הידידות, מסגרות לא פורמליות למפגשים בין הציבור הישראלי לבין נציגי המדינות אשר שמן מופיע בכותרת הליגה . מאמצי מפ"ם לשמור על הקשרים עם המדינות הקומוניסטיות מתוארים בדיונו של שאול פז . מאמר זה מעלה לראשונה לדיון מחקרי את קיומן של רשתות הקשר שהיו מקבילות לפעילות השירות הדיפלומטי הישראלי . רשתות אלה, שהיו אמנם מורשת מימי היישוב, זכו ביעוד חדש לאחר הקמת המדינה . הקשר עם מדינות הגוש המזרחי לצד קשרים אינטנסיבים עם גורמי השמאל הרדיקלי במדינות המערב, קשרים שזכו אף הם לתיאור במחקרו של פז, היו ביטוי למחויבותה הרעיונית של מפ"ם . מפ"ם מיקמה את עצמה במחנה מוגדר, הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפניםישראלית . עבור מפ"ם היו שתי זירות אלה השתקפויות של אותו מאבק רעיוני . מפ"ם לחמה על עיצוב החברה הישראלית לפי הדגם הסוציאליסטירדיקלי, שבמרכזו יעמדו התנועות הקיבוציות כיוון שבשל הבנה מוטעית של האליטיזם הלניניסטי, היא ראתה בקיבוץ תירגום ישראלי של דגם האוונגרד הלניניסטי, "תא של חברת העתיד" או "יישוב קומוניסטי" . אך ככל שהתרחק חזון זה בשל המדיניות של בן גוריון, השליכה מפ"ם את יהבה על שינוי שיבוא מבחוץ, במסגרת המהפכה העולמית . מעבר להבדלים בין מרכיבי מפ"ם, הדגישה המפלגה את אמונתה בברית הטבעית בין המחנה הסובייטי לבינה . במקביל, היה ברור למנהיגיה, כי מדינת ישראל נמצאת במרכז איזור גיאוגרפי הנשלט ע"י המערב . גם רוב יהודי העולם, שהקשר עמם הייתה משימה ציונית עליונה, מנעו, לדעתם, התיצבות חד משמעית לצד הסובייטים, במקרה של התלקחות עולמית . לכן דרשה מפ"ם מממשלת ישראל לנקוט מדיניות של נייטרליות ואי תמיכה במערב . במקביל, בקרב שורותיה שלטה ההנחה, כי עליה לעבור מעמדה נייטרלית לסיוע פעיל לכוחות המהפכה העולמית אם וכאשר יגיעו לגבולות ישראל . השאלה מתי יחול המעבר הזה modus operandi1 של המפלגה פילגה את מפ"ם
|
|