|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 180 | תוכניות מדיניות בתחום החינוך האזרחי והחינוך לדמוקרטיה בשנות ה- 90 יזם שר החינוך אמנון רובינשטיין את המהלך השני — הקמת ועדה מקצועית בראשות הפרופ' מרדכי קרמניצר . הוועדה פרסמה בשנת 1996 את הדוח "להיות אזרחים : חינוך לאזרחות לכלל תלמידי ישראל" ובו פירוט של מהלך אסטרטגי ארוך טווח להטמעת חינוך לדמוקרטיה בכלל המערכת ובכל שכבות הגיל . אומנם רשמית משרד החינוך אימץ את הדוח, אך בפועל המלצותיו יושמו רק באופן חלקי . מלבד שני מהלכים מערכתיים אלו, לאורך השנים לא היה במערכת החינוך הישראלית מהלך סדור של עיצוב מדיניות לחינוך לדמוקרטיה . בשל כך, ולנוכח חסמים ממגוון סוגים — למשל חסם תקציבי וחסם פוליטי — תחום החינוך לדמוקרטיה אינו מפותח כלל בתוכניות הלימודים ( הופמן, 2020 ) . בשנת 2020 התקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה כנס הדמוקרטיה השנתי על שם ירון אזרחי, ובו הוצג מסמך עקרונות לקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה שכתבה קבוצת מומחים ( הופמן וקבוצת מומחים, 2020 ) . מטרת המסמך הייתה לעדכן את ההמלצות לצורך קידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה בישראל ולהתאימן למאה ה- 21 . במסמך הוגדרו העוגנים הנדרשים כדי לקיים חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה בני קיימא ובעלי השפעה החסרים היום במערכת החינוך בישראל . המבט המשווה שבבסיס מחקר זה יכול לספק לקובעי המדיניות דוגמאות עכשוויות למהלכים שנכון לאמץ ולהטמיע, וכן למהלכים שנכון להישמר מהם, בבואם לסרטט ולאמץ מדיניות קוהרנטית של חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה . המחקר בוחן אפוא דוגמאות לעיצוב מדיניות חינוך לדמוקרטיה בחמש מדינות : נורווגיה, מחוז אונטריו בקנדה, גרמניה, ארצות הברית והונגריה . ארבע המדינות הראשונות הן דוגמאות מקובלות להשוואה במחקר החינוך בהקשר של מדיניות חינוך נאו-ליברלית . לעומת זאת, הונגריה מתמודדת עם תהליכים ואתגרים פופוליסטיים המערערים את יציבותה כדמוקרטיה . מציאות זו מאפיינת מדינות רבות בעולם, בהן גם ישראל . יש עוד מדינות רבות שאפשר להשוות אליהן, ואולם המדינות הנדונות כאן מבטאות מנעד של מקרי מבחן למדיניות חינוך לדמוקרטיה . הן ממוקמות על רצף על פי שני מדדים בינלאומיים — מדד הדמוקרטיה של המגזין אוקנומיסט ומדד מיפקס ( MIPEX ) — המלמדים
|
|