|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 180 | תוכניות מדיניות בתחום החינוך האזרחי והחינוך לדמוקרטיה המחקר התבסס על נתונים ומסמכים ראשוניים ומשניים הגלויים ונגישים לציבור הרחב משלושה סוגים : ( 1 ) מסמכים מתוך אתרים של משרדי החינוך בכל מדינה, הכוללים מסמכי מדיניות, ניירות חקיקה ותוכניות לימודים ; ( 2 ) דוחות של ארגונים בינלאומיים, כגון האיחוד האירופי, OECD והאו"ם ; ( 3 ) מחקרים אקדמיים ודוחות הערכה העוסקים בתוכניות חינוך לדמוקרטיה ובמדיניות חינוך לדמוקרטיה ברמת המדינות . כמו כן, כדי להציב את מדיניות החינוך לדמוקרטיה של כל אחת מהמדינות הנדגמות בהקשר של התרבות הפוליטית בה, נעזרנו בשני מדדים בינלאומיים מוכרים ומקובלים : • מדד הדמוקרטיה של המגזין אקונומיסט לשנת 2020 המדרג 167 מדינות ברחבי העולם על פי 60 קטגוריות . • מדד מיפקס ( MIPEX — Migrant Policy Index ) לשנת 2019 הבודק מדיניות כלפי מהגרים ב- 52 מדינות בתחומים רבים, בהם חינוך . ממצאים עיקריים ( 1 ) חמש המדינות שנבחרו כמקרי מבחן מתארות יחד מנעד של דרכי התמודדות של מערכת חינוך ציבורית עם קידום נושא החינוך לדמוקרטיה . כל מדינה מתמודדת בדרכה עם דילמות וקשיים הקשורים לחינוך אזרחי . כל אחת מציגה מודל שונה, אך ההשוואה ביניהן מסרטטת מנעד של מחויבות חינוכית לעקרונות הדמוקרטיה הליברלית . בקוטב האחד של הרצף נמצאות מדינות שבהן מדיניות החינוך האזרחי והחינוך לדמוקרטיה מבטאת את חשיבות הנושא בעיני מקבלי ההחלטות ועשויה לשמש בלם למגמות פופוליסטיות ( כמו למשל בנורווגיה ) . בקוטב האחר הדמוקרטיה מקודמת רק על פני השטח . המדיניות המוצהרת משמשת מעטפת בלבד או חותמת גומי ואינה מתמודדת באופן מהותי עם אתגרי הפופוליזם ( כמו למשל בהונגריה ובדוגמאות אחדות מארצות הברית ) . ( 2 ) בחינת המדינות שנסקרו מלמדת כי יש שוני ביניהן, וגם בינן לבין ישראל . עם זאת, אפשר לאתר קווים משותפים בכל תיאורי המדיניות בכל הקשור לשאלות היסוד ולאתגרים , גם אם הם באים לידי ביטוי בצורות שונות :
|
|