|
|
עמוד:11
תקציר 11 המורות, המורים, המנהלות והמנהלים שהשתתפו במחקר זה הביעו תמיכה בפיתוח של כלים איכותניים למדידה ולהערכה לצורך עיצוב עבודתם, בצד פיתוח כלים נוספים לעבודת צוות בבית הספר, תוך פיתוח תרבות של שיתופיות באמצעות קהילות של מורים המתאפיינים בכושר מנהיגות פדגוגית . על יסוד סקירת המחקרים והדיון עם מנהלים ובעלי תפקידי מפתח במערכת החינוך ומחוצה לה אנו ממליצים להפעיל שתי מערכות : האחת — של מדידה אחידה, חיצונית, שהיא כמותית ותכליתה להשוות בין בתי הספר ; והשנייה — פנימית, הכוללת רכיבים כמותיים ואיכותניים, מתייחסת למעגל מעריכים רחב ומיועדת לשמש את צוות בית הספר לצורך ניטור עצמי . כדי להטמיע מערכת כפולה זו, וכתנאי מקדים לה, אנו מציעים לפתח אתיקה של הערכה שיש בה קריטריונים ברורים ושקופים ושיח ביקורתי מכבד . פיתוח מקצועי הכלי המבני השלישי הוא הפיתוח המקצועי הנדרש לצוותי הניהול וההוראה של בתי ספר לצורך עמידה מוצלחת ביעד הביזור ופיתוח המדידה וההערכה המתחייבות ממנו . חלק זה משלים למעשה את שני קודמיו . הספרות שסקרנו, סקר עובדי ההוראה שערכנו והדיון עם המנהלים שקיימנו הובילו אותנו למסקנה שהעברת הסמכות לבית הספר בתחומי אחריות נבחרים יכולה להיעשות רק בתנאי שיש אמון ביכולתם של צוותי החינוך בבתי הספר לעמוד באחריות זו . פיתוח הכשירות של הצוות מעצים אמון זה, ועליו להיעשות בידי היחידה המבזרת, קודם לביזור ובמהלכו, כצעד תומך . המלצתנו בעניין זה היא לקדם הזדמנויות, באמצעות תגמול מתאים, להקמת שיתופי פעולה בין מורים בבתי ספר לצורך פיתוח תוכניות לימודים ושיטות הוראה ואף לביצוע מחקרים . מערכות חינוך רבות בעולם נמצאות בתהליך שינוי ותנועה מתמדת, וכך גם בישראל . בימים שהמסמך הנוכחי נכתב ( שנה"ל תשפ"ג - 23 / 2022 ) החלה מערכת החינוך בישראל ביישום של תוכנית גפ"ן ( גמישות ניהולית פדגוגית ) , שתכליתה הגדלת הגמישות התקציבית של בתי הספר . אנו סבורים כי התנועה
|
|