|
|
עמוד:13
כיצד אפשר לצמצם את מספר הודאות השווא והרשעות העוול 3 1 על מנת למנוע זיהום של ראיות פורנזיות . מוצע להתמודד עם הטיות אלה על ידי יצירת פרוטוקול המתעד את המידע שנאסף במהלך החקירה ומסדיר את היקף הראיות שאליו נחשפים הגורמים השונים בחקירה, וכן את המועד שבו הם נחשפים להודאה . אפשר לשקול גם להעביר פרוטוקול זה במסגרת גילוי מסמכים להגנה . ( ז ) קיומו של הליך "פוסט מורטם" מסודר ומובנה של מערכת האכיפה בכל מקרה שנפסלת הודאה או שבית המשפט מבקר את גורמי האכיפה, לא כחלופה להליכי משמעת אלא כאמצעי בקרה ורפלקסיה המתווספים אליהם . ( 3 ) המלצות לבית המשפט ( א ) סיווגה של טקטיקת חקירה המציגה ראיות שקריות לנחקר כאסורה : על בית המשפט לתמרץ את החוקרים לאתר ראיות אובייקטיביות התומכות בחשד או שוללות אותו, שכן ההיתר לשקר מעודד תפיסה מסוכנת שלפיה המטרה היא השגת הפללה ( להבדיל מחקר האמת ) , ומטרה זו מכשירה אמצעים מגונים נוספים . לכן, כאשר מוצגים שקרים — גם בעל פה — על קיומן של ראיות אובייקטיביות המסבכות את הנאשם בעבירה ( המוכיחות את מעורבותו בפשע ) , על האיסור להיות מוחלט, וככלל הוא אמור להביא לפסילת ההודאה . סטייה תתאפשר במקרים מיוחדים וחריגים מאוד . ( ב ) קביעת כללים ברורים להפעלתם של מדובבים : עצם גביית ההודאה על ידי מדובב צריכה להגביר את החשש שמדובר בהודאת שווא, ועל כן ההודאה ראויה לבחינה קפדנית ונוקשה אף יותר . בין היתר מומלץ להוסיף דרישה לתיעוד מלא של פעולת הדיבוב, גביית מחיר ראייתי בהיעדר תיעוד, וכן גילוי של ההוראות שקיבל המדובב לבית המשפט ולהגנה . הקו המנחה את בית המשפט מוכרח להיות איסור מפורש וברור על כל הפעלה של אלימות או איום באלימות שהיו נקבעים כלא-חוקיים אילו היו מופעלים בידי שוטר . ( ג ) הבחנה בין פרטים מוכמנים : מומלץ להבחין בין פרטים שאינם בידיעת הציבור, והנחקר בכלל זה, וגם לא הועברו אליו בידי החוקרים, לבין פרטים אחרים, כאשר הקטגוריה בעלת המשקל הרב ביותר היא פרטים אשר לא היו ידועים כלל לצוות החקירה . אלה האחרונים יוכלו להיות אפילו תוספת ראייתית מסוג סיוע . עמידה על כך שפרט מוכמן יהא זה אשר אינו ידוע לרשויות החקירה תסייע להגיע
|
|