|
|
עמוד:11
11 החברה האזרחית על עמדותיהם ועל התנהגותם ( 1961 McClelland, ) . המשותף לתיאוריות האלה הוא קיומן של מטרות והרצון לממשן, כשהגמול הוא תועלתיות ומימוש האושר האישי ( על פי ההגדרה של ג'ון סטיוארט מיל [ Mill ] ) . אפשר לנתח את הסוגיה גם דרך הגישה האלטרואיסטית, שלפיה ניכרות השפעות חיצוניות חיוביות על התועלת של פרטים באותה משפחה או באותה קבוצה חברתית ( Becker 1974 ; Barro, 1974 ) . לצד ההסברים על דפוסי ההתנהגות של הפרט, ההקשרים החברתיים והפוליטיים שהאזרחים חשופים אליהם יוצרים תבנית של הזדמנויות להשתתפות פוליטית, הנשענת על יחסי גומלין שבבסיסם עקרון "עלות מול תועלת" . מכאן נובע מודל השתתפות משולב שבו נכללות תכונות אישיות, משאבים אישיים, מעמד חברתי והתמצאות פוליטית ואזרחית . אפשר לראות תהליך זה ככולל כמה הקשרים : ( 1 ) הקשר אישי - המתבסס על התכונות האישיות ועל משאבי ההתמצאות הפוליטית . ( 2 ) הקשר מצומצם ( micro context ) - שבו מדובר ברשתות האישיות של האזרח . ( 3 ) הקשר ביניים ( meso context ) - הנעה באמצעות הארגונים והדפוסים המוסדיים המאפשרים פעילות פוליטית . ( 4 ) הקשר רחב ( macro context ) - מבנה מתכלל של ההזדמנות הפוליטית ( 2009 Morales, ) . האינטרס המשותף והערך הציבורי בדרך כלל ארגונים אזרחיים נוצרים עם התגבשותה של קבוצת אזרחים המזהה אינטרס משותף . התכנון האסטרטגי מאפשר לארגונים לחשוב על המטרה שהם שואפים להשיג, ובתוך כך לעצב את הערך הציבורי המותאם למנדט ולמשימה שהם נוטלים על
|
|